שריד מכתב בערבית-יהודית הממוען למרדכי משיש (?), אשר נעשה בו שימוש משני לניסיונות קולמוס באותיות עבריות מרובעות

תיאור

שריד מכתב בערבית-יהודית הממוען למרדכי משיש (?), אשר נעשה בו שימוש משני לניסיונות קולמוס באותיות עבריות מרובעות, וייתכן שגם לטקסט ספרותי בצדו השני. בסך הכול, סביר להניח שהשריד מתוארך לראשית העת החדשה (המאות ה-16 עד ה-19), אם כי לא ברור כמה זמן חלף בין נקודות השימוש החוזר השונות שלו. ייתכן שהשנה מוזכרת בגימטריה ברקטו, שם הצירוף "מבי" חוזר לאחר הביטוי "יום ג במ", שעשוי להתפרש כ"יום השלישי של מ[נחם]" או של חודש אב. שריד המכתב הולך בעקבות מוסכמות הנימוס האפיסטולרי המקובלות בערבית-יהודית, לדוגמה בשורה 9 ברקטו מציין הכותב כי שמע בשורות טובות על הנמען: "נסמעו ענכום אכבאר אל כייר". הטקסט שבוורסו נראה כתוב ביד שונה (ראו במיוחד את השוני בצורת האל"ף), וגם הסגנון משתנה באופן ניכר ממכתב אישי לתיאור פיוטי, עם ביטויים כגון "אן ייקול אל ן אדם לקלבו" — כלומר "שיאמר בן האדם אל לבו" (שורה 1 בוורסו). יש לציין כי הצירוף "[ב]ן אדם" יכול להתפרש גם באופן רחב יותר כמתייחס לכל אדם, בהתאם להקשר.