ENA 2896.15
בית המדרש לרבנים
- סוג מסמך
- מכתב
- שפה ראשית
- יהודית-ערבית
- תאריך
- 16th-18th centuries
- תאריך משוער
- 16th-18th centuries
- בסיס לתיארוך
- Paleography
- ספרייה
- בית המדרש לרבנים
- אוסף
- JTS
תיאור
שריד מכתב בערבית-יהודית הממוען למרדכי משיש (?), אשר נעשה בו שימוש משני לניסיונות קולמוס באותיות עבריות מרובעות, וייתכן שגם לטקסט ספרותי בצדו השני. בסך הכול, סביר להניח שהשריד מתוארך לראשית העת החדשה (המאות ה-16 עד ה-19), אם כי לא ברור כמה זמן חלף בין נקודות השימוש החוזר השונות שלו. ייתכן שהשנה מוזכרת בגימטריה ברקטו, שם הצירוף "מבי" חוזר לאחר הביטוי "יום ג במ", שעשוי להתפרש כ"יום השלישי של מ[נחם]" או של חודש אב. שריד המכתב הולך בעקבות מוסכמות הנימוס האפיסטולרי המקובלות בערבית-יהודית, לדוגמה בשורה 9 ברקטו מציין הכותב כי שמע בשורות טובות על הנמען: "נסמעו ענכום אכבאר אל כייר". הטקסט שבוורסו נראה כתוב ביד שונה (ראו במיוחד את השוני בצורת האל"ף), וגם הסגנון משתנה באופן ניכר ממכתב אישי לתיאור פיוטי, עם ביטויים כגון "אן ייקול אל ן אדם לקלבו" — כלומר "שיאמר בן האדם אל לבו" (שורה 1 בוורסו). יש לציין כי הצירוף "[ב]ן אדם" יכול להתפרש גם באופן רחב יותר כמתייחס לכל אדם, בהתאם להקשר.
Princeton Geniza Project description: Letter fragment in Judaeo-Arabic addressed to Mordechai Masis (? משיש) that has been reused for pen trials in square Hebrew letters and possibly a literary text on the verso. Overall, the fragment likely dates to the early modern centuries (16th-19th) although it is unclear how much time passed between its various points of reusage. The year is possibly mentioned with gematria on the recto where "מבי" is repeated after the phrase "יום ג במ" which could translate to the "third day of M[enaḥem]" or the month of Av. The letter fragment follows the conventions of epistolary etiquette in Judaeo-Arabic, for example, in line 9r of the document the author mentions hearing of good news about the recipient "נסמעו ענכום אכבאר אל כייר". The text on the verso appears to be that of a different hand (see esp. variation in aleph) and the tone shifts significantly from an epistolary one to a poetic descriptions with phrases such as "אן ייקול אל ן אדם לקלבו" or "that the son of Adam says to his heart" (l. 1v). It should be noted that "[be]n adam" can also be translated more generally as any human individual depending on the context. MCD.