תיאור
מכתב בערבית-יהודית שנמענו אינו ידוע, אך הוא מכונה בלשון כבוד (שורות 2–3). המכתב מתוארך לסוף שנת 1764 לסה"נ (חשון ה'תקכ"ה), או אולי לשנת ה'תקנ"ה ו-1794 לסה"נ. בשורות הראשונות מוזכר יין — "חמריו" (שורה 6 בצד הפנים), ככל הנראה כמושא העומד למכירה: "באלסוואל מעה באיעה בחמריו" (שורה 6 בצד הפנים), ובהמשך "אטבאעכום אלחמרה" (שורה 7 בצד הפנים). בשורות 14–17 בצד הפנים מתנהל דיון על השפה הנהוגה בהתכתבות שבין השולח לנמען. בשורות האחרונות נוקט השולח בנוסחת הנימוס המקובלת של נשיקת ידיים — "תקבל איאדיכום" (שורות 24–25 בצד הפנים). החתימה מעוטרת באופן מסולסל עד כדי קושי בקריאתה, אך אותן אותיות בודדות שניתן לזהות בשם המשפחה רומזות אולי לשם "Saragosi" / "סאראגושי".
Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic the recipient of which is unknown, but this individual is referred to with an honorific form of address (l.2-3). The letter is dated in late 1764 CE (Cheshvan 5525 AM) (or perhaps 5555 AM and 1794 CE?) and in the first lines there is mention of wine "חמריו" (l.6r), possibly as an object being sold: "באלסוואל מעה באיעה בחמריו" (l.6r) and "אטבאעכום אלחמרה" (l.7r). Lines 14-17r feature a discussion of the language used in the sender's and recipient's correspondence. In the final lines we find the sender using the polite phrase of kissing the hands "תקבל איאדיכום" (l.24-25r). The signature is elaborately embellished to the extent of illegibility, yet some letters emerge in the surname that might suggest "Saragosi/[?]סאראגושי". MCD.