ENA 4100.2

תיאור

מכתב משפחתי בערבית-יהודית. הכותב או הכותבת, ככל הנראה מדמשק, פונה לאחיו השוהה כפי הנראה בפוסטאט. הנמען מקבל נזיפות חריפות ביותר ונקרא לשוב לביתו, כדי שלא ינטוש את אמו ולא יותיר את ילדיו יתומים. בין שלל התוכחות נמתחת ביקורת על כך שהיה עליו לשלוח מכתב מעזה, אך "מה שהיה היה" (מצא מא מצא... פאת אלדי פאת...). הכותב מתאר שבמצב זה היה ראוי לו לסדר את ענייניו, ושאנשים נשברים על מקומם ואינם נוטשים את ילדיהם ונשותיהם על אלוהים. הוא תוהה: "מי מנע ממך שלא תשלח מכתב מעזה? ועתה מה שהיה היה — אדוני, אנא קום ובוא, שכן לא נותר עליך עוד לחץ של נושים, שהרי כל החוב שולם ולא נותרה עליך תביעה כלל". הוא מוסיף ומדבר על ההוצאות, על דמשק, ועל ידיעות מ"מצר" (פוסטאט), ומציע: "אם תסייע — אני וגברתי (אמי?) נקנה בית ונתיישב, ולא יישאר עליך הפרש". הוא מוכיח את הנמען על האכזבה שגרם, וחוזר ומפציר: "מה שהיה היה, ואם הצליח לך משהו במצר — קח אותו ובוא, ואל תשאיר את ילדיך יתומים ובלי אב. בחיי האל, מה עוללת לך ולנו, ולוּ לא היו שמחים לאידך — די היה בכך". הוא ממשיך: "אחי, אילו הכניסו לילד בכל יום משהו בכמה דרהמים, היה זה במקום... לא נותר לך... ילדיך מלבדי, והאל יודע כיצד..." בהמשך נשבע בשבועות חמורות ומבקש: "בחיי האל, אל תרחץ אותו אלא בדמשק...".

Princeton Geniza Project description: Family letter in Judaeo-Arabic. From a man or woman, likely in Damascus, to their brother, likely in Fustat. The addressee is rebuked in strong terms and urged to return home for the sake of not abandoning his mother and not leaving his children orphaned. Among the various rebukes is that the addressee should have sent a letter from Gaza, but "what happened happened" (מצא מא מצא . . . פאת אלדי פאת . . .). Other excerpts: אנך פי האדה אלחאלה כנת דברת קציתך ואלנאס ינכסר עליהם . . . מוצעהם ולא יכלו אולאדהם ונסאהם עלי אללה . . . איש אמנעך אנך לא תסייר כתאב מן גזה ואלאן מצא מא מצא יא מולאי אתפצל קום תעאל פמא בקא עליך סוק(?) לאן אלדין כלה אלופא ומא בקא עליך טלאבה אצלא ומן אלאן . . . פי אלנפקה . . . פי דמשק . . . כבר מן מצר ו. . . . תסאעד אנא וסתי ונשתרי דאר ונסב . . . . ומא יבקא עליך כלפה . . . אעלמתי מן אלאמל מא גרא מן האדא . . . כלה שי ואסעה פאת אלדי פאת פאן . . . חצל לך מן [[דמש]] מצר שי פכדה ותעאל ולא תכלי אולאדך איתאם אלא . . . . בלא אב פוללה מא עמלת . . . בך ובנא ולולם ישמת בך . . . . כאן פיה כפאיה ומעדא יא אכי לו דכלוא . . . ללולד כל יום שי בי דראהם כאנת מקאם פלם . . . . יכון אכיר פמא בקא לך . . . אולאדך אלא אנא ואללה יעלם כיף . . . השבועות פאללה אללה . . .. פלא תגסלה אלא פי דמשק . . . .