המסמך הראשון הוא מכתב (שחסרות בו שורות אחדות בסופו) ששלח סוחר אלמוני אל ר' דוד אבן זמרא (הרדב״ז)

תיאור

המסמך הראשון הוא מכתב (שחסרות בו שורות אחדות בסופו) ששלח סוחר אלמוני אל ר' דוד אבן זמרא (הרדב״ז). ככל הנראה, כותב המכתב שימש כ"פאטורה" (סוכן מסחרי) של הנמען, ר' דוד אבן אבי זמרא (1480–1573), שישב בקהיר למעלה מארבעים שנה לפני שעבר לירושלים בשנת 1553. הוא נחשב לגדול הפוסקים בקרב יהודי ספרד שגורשו מספרד בשנת 1492. במכתבו מתאר הכותב את הקשיים שבהם נתקל בשיווק הנוצות: "על ענין הנוצה, ואע"פ שכבר הודעתי [ל]מעל[תך] עם ר' שמואל כיחלאדו, כי לפניו פתחתי אותה הראיתי אותה לכמה סוחרים, ולא מצאנו שום מכירה [...] הראיתי הנוצה לסוחרים על מאמר מתיו, ולא רצו לעשות שום דבר." כלומר: על עניין הנוצות, אף שכבר הודיע לנמען דרך ר' שמואל כיחלאדו כי פתח את החבילה בנוכחותו, הראה את הנוצות לכמה סוחרים, אך משלא נמצאה הזדמנות למכירה, הציג את הנוצות לסוחרים לפי עצתו של מתיו (מתתיהו), אך אלה לא היו נכונים לעשות דבר. הסוחרים האיטלקים שעימם ניהל משא ומתן חסר הצלחה כנראה לא היו מעוניינים לקנות את הנוצות. באשר למתיו, הנזכר כאן בשמו, ידוע שבאותה עת היה כלוא בבית הסוהר במצרים. נוסף על מתיו, נזכר במכתב גם סוחר נוצרי בשם פיירו דל [?].