מסמך משפטי. רישום של שטר שחרור הדדי. המקום: פוסטאט. התאריך: השליש השני של חודש אלול אתפ"ב למניין השטרות, היינו אוגוסט 1171 לסה"נ. השטר מתעד שחרור הדדי בין יוצק המתכות (אלצבּאכ) פצ'איל/שלה בן מוסא לבין יוצק המתכות אבו אלברכאת/ברכות בן אבו נצר יפת אלמוריד, שהיו שותפים בעבר בענף תעשייתי שאינו מצוין במפורש. סביר להניח שמדובר היה בשותפות במלאכת הטביעה של מטבעות, שכן שני השותפים נושאים את אותו כינוי (אלצבּאכ – יוצק מתכות), ואביו של ברכות מכונה אלמוריד (ספק המתכות למטבעה). פרטים נוספים על השותפות, כגון היקף ההשקעה של השותפים או חלוקת הרווחים וההפסדים, אינם מופיעים בשטר השחרור. מעשה הקניין נרשם פעמיים במסמך, פעם אחת עבור שחרור כל אחד מהצדדים את משנהו. מעניין לציין שהתביעות הספציפיות שמהן משוחררים השותפים שונות בכל אחד מן המקרים: שלה משחרר את ברכות מכל תביעה "הנובעת משטר חליפין" (חואלה), סעיף שאינו מופיע בשחרור של ברכות את שלה. לעומת זאת, כאשר ברכות משחרר את שלה, הוא אינו שומר לעצמו תביעות בגין "עסקת מצ'ארבה, ולא הלוואה, ולא קראצ', ולא דרישת שכר דירה ולא [חכירה...]" — כל אלה סעיפים שאינם מופיעים בשחרור של שלה את ברכות. אף שסעיפי שחרור בשותפויות נראים בדרך כלל פורמולאיים, סעיפי שחרור במסמכים אחרים מכילים לעיתים קרובות מידע על הסחורות שעמדו במרכז השותפות. כאן ייתכן שהסעיפים הותאמו לתפקידיהם הספציפיים של השותפים. אם כך, העובדה שברכות משחרר את שלה מהתחייבויות אלו (שהיו רובצות על הלווה) מרמזת שברכות היה השותף הבכיר או המשקיע. נוסף על כך, בימי חייו היה אביו של ברכות מעורב בעצמו בעסק נלווה הקשור במתכות יקרות; ייתכן ששותפות זו הסתמכה על קשריו המשפחתיים של ברכות או על עושר משפחתו. (המידע על פי ליברמן)
תרגום לעברית
צד א
[בעשור] האמצעי של חודש אלול משנת אלף וארבע מאות ושמונים ושתיים שנים לשטרות בפסטאט
[מצרים דעל נ]ילוס נהרא מותבה רשותיה דאדוננו משה הרב הגדול בישראל יהי שמו לעולם — בא לפנינו
כתיקון חכמ' ז"ל, בכגון זה, בראה שאין דבר שובר עליה ולא טענה מבטלתה ולא פירוש מחלישה [ולא ביטול]
לפ[ס]יקתה ולא סיבה הפוגמת בנוסחה, ושחררתיו גם מכלל סוגי השבועות והחרמות ו[הגלגולים]
שאני עשוי להפנות אליו בעניין זה, ואפילו על ידי גלגול ואפילו חרם סתם, בראה מלא[ה] [תמימה]
וסלחתי לו על כל זה בסליחה גמורה ובכל זכות שההלכה מחייבת לי [כלפי כל אדם, ואין]
טענה שהקדמתי בעניין זה שאינה בטלה בטלות גמורה. וקנינא ממ' ור' שלה הבחור הי[קר בן ... ... ... ...]
... על כל מה שהוזכר לעיל, קנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות [בו מעכשיו ברצונו בלי אונס כלל,]
בביטול כל מודעין ותנאין. ואחר כך הקנינו ממ' ברכות הבחור היקר בן מ' ור' [... ... .. בקנין ......]
גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו ברצונו בלי אונס כלל, בביטול כל מוד[עין ותנאין .......]
לו כלפי פצ'איל אלסבאך אשר היה שותפו הנזכר לעיל, תביעות, ולא דרישה, לא על חוב ולא על משכון ו[לא ...]
על שרכה ולא על מעאמלה ולא מצ'ארבה (עסקת קומנדה) ולא על הלוואה ולא קראץ' (עסקת קומנדה) ולא דרישה ל[א על שכירות ולא] [על החכרה]
ולא הרשאה ולא על ערבות ולא דרישה על מעילה ולא על אי־קיום פיקדון, ושכבר שחררו הוא [...]
כפי [שכבר שחררו] הוא לעיל מכל מה שהוזכר לעיל במסמך זה, ומכ[ל הזכויות והתביעות]
[והדרישו]ת ומכלל העלק ואלתבעאת שהיו לו על [... מ]ימות עו[לם ועד עכשיו]
[...] כל התביעות והדרישות ומכלל ה[עלק ואלתבעאת שהי][ו] [על ...]
[...] דבר ממה שהתעסקו בו בשטר .......... [...]
[...] גם [...]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.