רשימות וחשבונות מגניזת קהיר — עמוד 24

דיפוליו של חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. התאריך (כולל השנה) מופיע בראש כל עמוד, אך קשה לפענוח (אולי 639 להג'רה?).

מלאי הספרים של אבו גאלב מסוים. בשילוב של ערבית וערבית-יהודית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11, שכן אף ספר מהמפורטים אינו מאוחר מכך.

פנים: חשבונות? בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. הערבית מסודרת יוצאת דופן ונכתבת עם כל הנקודות והניקוד. מזכיר 'קריאת התפילה'.

חשבונות עסקיים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. עמוד אחד הוא סיכום חשבונות עם אבו ריד'א. מזכיר סוכר וזעפרן בין סחורות אחרות.

חשבונות בערבית-יהודית בכתב יד גס. מזכיר מוצרי אפייה ופריטים נלווים: לחם (חֻבְז), עוגה (כַּעְכּ), צימוקים, טַחִינָה, קַטָּאאִף.

חשבון הקשור לאבו סעיד מסוים, חנות (דוכאן) ותבואה. סכומים של דירהם אחד וחצי דירהם. הורסו מכיל מסמך משפטי בכתב עברי מתוארך 1057.

דיפתיכון גדול של חשבונות בערבית, אולי מהמדינה. מהתקופה הימי-ביניימית. הרקטו נוצל מחדש לטקסט לא מזוהה בעברית. דורש בחינה נוספת.

חשבונות בערבית, אולי חלק מפנקס רחב יותר בהתחשב במספר הקטעים הקשורים זה לזה בסדרה זו. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה.

חשבונות בערבית, אולי חלק מפנקס רחב יותר בהתחשב במספר הקטעים הקשורים זה לזה בסדרה זו. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה.

חשבונות וחישובים בערבית עם ספרות הינדו-ערביות. מוקדם מהתקופה העות'מאנית. הורסו כולל ערך 'בידי אל-סייד אחמד'. דורש בחינה נוספת.

רשימת שמות של תורמים והסכומים שתרמו, רשומים בספרות. הרשימה מזכירה כחמישים שמות פרטיים, בראשם הנגיד, וביניהם מנצור אבן אללבדי.

קטע קטן של חשבונות בכתב ערבי. בדף האחורי, בעברית בכתב סופר, רשימת נביאים מאוחרים (עמוס, מיכה, X 'ובית דינו', חבקוק, ברוך...).

חשבונות בכתב ערבי, ייתכן פיסקליים או פרטיים. בצד האחורי מוזכרים ספר 503 או 530 לה'ה. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ליטורגי בעברית.

שרידים קטנים המכילים רשימת ספרים. מאוחר. כוללים מסכתות תלמודיות, תנחומא ומדרש אחשוורוש. ואחריהם ראשי תיבות ומספרים — ציטוטים?

4 עמודים של חשבונות בעברית, מאוחרים, ייתכן שקשורים לעסקי הפשתן, המציינים מטבעות כגון גרושים, דוקאדוס, ומשהו טורקי (? 'טורכי).

רישום חשבון בכתב ערבי. מופיעים בו התאריך (ללא ציון השנה), השם עלי בן יחיא, והסכום של חצי דינר. בצד השני ישנה שירה עברית/פיוט.

חשבונות, כנראה. רשימה של פריטים שונים וערכיהם בערבית-יהודית. הפריטים כוללים בדיל (קזדיר), סיגלית (זהר בנפסג) וגופרית (כברית).

מסמך עם רשימת שמות, עם הערות כגון 'יעיד' או עם מספרים, המזכיר את אבן זוריק; אבו אל-סרור אבן אל-כהן, ח'לוף וסת (או בית?) נסים.

רשימת שמות עם מספרים וסחורות כגון משי ואגוז. הפלאוגרפיה מתאימה לתאריך של המאה ה-16 ואילך. אחד הערכים ברקטו מזכיר את איסטנבול.

רשימת שמות ומספרים (רשימת תורמים? חלוקה?) בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. מזכיר בו אל-עלאא ואבן אל-חאשר ('בן גובה המסים').

חשבונות מפורטים ביותר ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. החשבונות נמשכים בורסו, שם ישנו גם טקסט ספרותי בעברית עם ניקוד טיברי חלקי.

חשבונות ביהודית-ערבית ובערבית, עם שמות רבים, פריטים וחנויות מפורטים. המאה ה-16 או ה-17 על-פי הפליאוגרפיה. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות בערבית עם ספרות יווניות/קופטיות. מפורטים מאוד ושמורים היטב. המאות ה-14 עד ה-16 על-פי הפליאוגרפיה. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. המאה ה-15 עד ה-17 על-פי הפליאוגרפיה. שני הצדדים כוללים ערך 'מעלמיין'. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. קשה לקבוע את תקופת כתב-היד הסופרי כרונולוגית, אולי המאה ה-15 עד ה-17. דורשים בחינה נוספת.

רשימת פריטים וסכומים. מסחרי. מוזכר השם פרג' פעמים רבות. כדים (ערבית: ג'ארה) מוזכרים פעמים רבות. כמה רשומות מסומנות בעיגולים.

צד א' (שימוש משני): חשבונות קצרים ביהודית-ערבית המזכירים אבו יצחק בן אל-אמשאטי, בן אל-דהקן, אבו אל-חסן בן רוואד ובן אל-מוטרב

חשבונות בערבית-יהודית. תאריך: 439–40, ככל הנראה לפי הלוח המוסלמי, כלומר 1047–49 לספירה. מוזכרים ח'לף, יוסף בן מוסא ובן נסים.

חשבונות ביהודית-ערבית. כתב יד גולמי. תיארוך: מאוחר. כתוב בשישה טורים, עם טקסט מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מוזכרים מאכלים רבים.

חשבונות עם אזכורי שמות, כולל משה אבו סינין, וימות השבוע. הדף נקפל לארבעה חלקים; הטקסט כתוב רק בשני הרבעים העליונים של recto.

וורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. ייתכן שמדובר בסכומים החייבים על ידי (עֲלַיְהִ) ולטובת (לַהוּ) אנשים שונים.

פנקס מסחרי בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מחולק בסדר רב לשתי עמודות. הפריסה רשמית למדי, ומזכירה מסמך ממלכתי. דרוש בדיקה.

רשימה דהויה ופגועה מאוד בדף האחורי, עם קולופון של אבו אל-פרג' ב"ר מבורך אל-כהן(?) אל-חרירי. בדף הקדמי מופיעות ברכות השחר. AA

שבר קטן, אולי יחוס או רשימת זכרון, כולל שושלת עם 'אלוף החבר ... בר אברהם בר ... סהלאן בר ... אברהם בר ... סהלאן בר אב[רהם].'

חשבונות בערבית-יהודית. מטבע: אשרפי. תיארוך: לא לפני 1425 לספירה, שכן האשרפי הוטבע לראשונה בשנה זו תחת הסולטן אל-אשרף ברסבאי.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מפרט תאריכים רבים בלוח השנה, אך אולי לא את השנה. חַמַּאם מוזכר בערך השלישי בפנים.

חשבונות בכתב ערבי. ככל הנראה מסחריים/פרטיים. מוזכרים שמות רבים, למשל אבו עמראן מוסא בן מאלק. חלקים אחדים מחוקים. נדרש בדיקה.

גב (שימוש מקורי): שבר של חשבון בכתב ערבי, אולי פיסקאלי; ייתכן שכולל את המונח 'ד'ומנאא'; שימוש חוזר: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית

חשבונות ביהודית-ערבית ובעברית של סחורות וקרקעות(?). מתוארך בכותרת שמאלית עליונה של הרקטו תמוז 5343 (יוני-יולי 1583 לספירה).

חשבון ביהודית-ערבית. לרבים מהאנשים הנקובים שמות הנשמעים מוסלמיים (עבד אל-ע'ני, מוחמד וכד'). הכותב מזכיר גם 'אבן נסים גיסי'.

חשבונות בתערובת של לדינו ועברית על שני דפים גדולים אך ניזוקים קשות. על פי הפליאוגרפיה: המאה ה-18 או ה-19. דורש בחינה נוספת.

חשבונות בכתב ערבי. אולי של סוחר, המפרט חובות. תאריך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. שמות רבים, כולל אחד בתואר 'אל-מופתש' (המפקח).

רקטו: 1) טיוטה לפתיחת מכתב לאציל (אל-מג'לס אל-סאמי אל-אג'לי אל-ג'מאלי). 2) חשבונות (טבלת שמות עם מספרים). ורסו: שירה ערבית.

מסמך בערבית, אולי חשבונות. תקופת ימי הביניים. דורש בחינה נוספת. גם הרקטו וגם הורסו נעשה בהם שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית.

תרגילי כתיבה בכתב לטיני קורסיבי. האות 'X' חוזרת ברקטו ו-'I'. הדיו והנייר המשורטט מראש מסייעים לאמוד את התאריך כמאה ה-18-19.

חשבונות עסקיים; ביהודית-ערבית; כתב היד עשוי להיות מוכר; המאה ה-11 או ה-12; רשימת הוצאות מפורטת; מזכיר את העיר רשיד ומפקחים

רשימת שמות ביהודית-ערבית. ייתכן שמדובר ברשימת זיכרון או רשימת אבלים (על פי הביטוי 'תאבת אלאבלים'). בכתב ידו של יפת בן דוד.

שבר זעיר מרשימת נדוניה שנכתבה על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). מוזכרים פריט משי, בד דביקי לבן, ומזנ[ק?].

רשימת תשלומים בימים מסוימים של השבוע ורשימת שמות, שנכתבה על ידי תמים בן יוסף (היה פעיל מימי סוף הרמב"ם עד לפחות שנת 1231).

חשבונות עסקיים בגוף ראשון בכתב ערבי. מוזכרים מספר שמות וסחורות. מתייחס ל'מוכרי השעווה/נרות מעסקלאן' (אל-עסאקלה אל-שמאעין).

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. הערה בגב הדף: 'קבצ'תו מן אל-שיח' אבו אל-טאהר אל-יהודי נקאד... ת'מאניה ארטאל...'

רשימת שמות ביהודית-ערבית, אולי חלק ממכתב. מוזכרים: החזן אבו אל-מג'ד, השיח' אבו נצר, [סע?]יד ובניו, אבו אל-בקא, אבו אל-פכר.

צד פנימי (שימוש משני): מלאי חפצי בית (מתאע) השייכים לאבו זכרי. כולל 6 בגדים (כולל שלושה סוגים של פוטה) ו-2 כיסויים (כסאא).

ביפוליו עם עמוד חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. גם תרגילי כתיבה בכתב ערבי (עם תעתיק יהודי-ערבי). גם שירה עברית.

מסמך בכתב ערבי, ככל הנראה חשבון פרטי או רשמי. שימש מחדש בצד הראשון לטקסט עברי הכתוב עם כתיב גרוע מאוד (פונטי). דרוש בדיקה.

מסמך פיסקאלי, חשבונות, בשילוב של מספרים ערביים וקופטיים. השמות המוזכרים הם נוצרים קופטיים כמו בוטרוס בן זכריה. דרוש בדיקה.

פנים: כנראה סוף טקסט ספרותי, חתום על ידי מנחם הכהן אבו ערקייה(?). מאוחר. ורסו: חשבונות בערבית-יהודית. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רשימה בערבית ברקטו המזכירה שמות רבים וכמויות בספרות אלפאנומריות יווניות/קופטיות. מהתקופה הימי-ביניימית. דורשת בחינה נוספת.

דיפתיכון של חשבונות בערבית עם ספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות, נרחב ושמור היטב. מהתקופה הימי-ביניימית. דורש בחינה נוספת.

דיפתיכון של חשבונות בכתב-ידו של ערוס בן יוסף. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. הערכים שמורים למדי; חלקם מחוקים. דורש בחינה נוספת.

חשבונות בכתב ידו של ערוס בן יוסף. ארבעה טורים ברוחב שווה — נראה שקופל פעמיים. גדול ומזכיר שמות ועסקאות רבים — ראוי לבחינה.

חשבונות פרטיים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות; ליום חמישי 8 ברג'ב וליום שישי 9 ברג'ב; ייתכן לסוגי סוכר גלם שונים (קנד)

חשבונות ביהודית-ערבית. נכתבו על נייר מחברת עם שורות, בחלקם בעיפרון. תאריך: ככל הנראה המאה ה-19. מטבעות: קירש וקירש אביד'.

חשבונות עסקיים ביהודית-ערבית. ייתכן בכתב ידו של אבו זיכרי כהן. מוזכרות סחורות כגון חבוש, ברזילית ושורש מנדרגורה (לוּעאב).

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים ערביים מזרחיים. מסודרים בטבלה מסודרת מאוד על נייר פנקס. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה המאה ה-18–19.

רשימת תבלינים בכתב ערבי. קיים גם סוג נוסף של חשבונאות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, בכתב יד שונה. דרושה בדיקה נוספת.

חשבונות בערבית יהודית ובספרות יווניות/קופטיות. בכתב יד ראשוני. מוזכרים גדא (מזון), צנע, ווכאלה (לינה?) מספר פעמים כל אחד.

דף כפול של חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. פרטים רבים נשתמרו אך קשים לקריאה. נדרשת בדיקה נוספת.

רשימה ענקית של תרומות קהילתיות לפסח ה'תקנ"ג (מרץ-אפריל 1793 לספירה). הרשימה מכילה 397 ערכים הכוללים לפחות 449 אנשים. MCD.

חשבונות בערבית-יהודית. מאוחרים. משתמש ביחידת מידה 'קדח' (=כדה). בכותרת: 'רצד אלאטעאם', כנראה פירוש 'איזון חשבונות המזון'.

צד חיצוני: חשבונות בכתב ערבי, ככל הנראה הנוגעים לחובות והוצאות, עם ספרות קופטיות. מזכיר שמות כגון אבו עלי. (מידע מ-CUDL.)

חשבונות או ספר מס בכתב ערבי. מזכיר 'אל-מַדִּינָה אל-שַׁרִיפָה' לפחות פעם אחת. הכותרת בצד השני מזכירה את אל-וַקְף בשורה 5.

חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות, המזכירים את אל-מחלי, הלוואות מאיברהים ובו אל-מעאני, פינוי אשפה, נגר, דירה.

רשימה ביהודית-ערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. החלק הראשון מזכיר את אברהים אל-יהודי ואת 'הרובע הקראי' (חרית אל-קריין).

שבר של חשבונות ביהודית-ערבית עם ספרות יווניות/קופטיות; מזכיר 'צינורות' (קואדיס) ו'מרזב לקיר הבית' (מזראב לחאיט אל-ב[יית])

ENA 2592.7: רשימה, המשך של ENA 2952.6, מזכירה חלק מחברי הקהילה הבבלית הבולטים בפסטאט במאה ה-11, המסתיימת בנהריי בן נסים.

רשימת הזכרה, ככל הנראה. כוללת את בית ח'לף אלקזאז ואת "משפחת הכהנים": סעדיה, בנו אלעזר, בנו חלפון, בנו סעדיה, ובנו חלפון.

חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה ה-11. מוזכרים משי, כספית ושמות כגון נהריי (בן נסים) ואבו אל-חסן אבן סוע'מאר.

רשימה, כנראה של מלווה בריבית, המתייחסת לסכומים שנגבו מפסטאט ומאלכסנדריה, ומאנשים כגון אל-דוסתרי (טוסטרי) ואברהם ב. פרג'.

רשימת חלוקה. שתי עמודות נשמרות כאן. מוזכרים בה יתומים אחדים, עולים חדשים (כגון שמריה רומי), ונשים (כגון אם עביד ושכנתה).

דף כפול של חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. פרטים רבים שמורים אך קשים לקריאה. דורש בדיקה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית. מוזכרים אישים כגון אל-ראיס אבו אל-פדל, אם אל-ראיס אבו מנצור, אבו אל-פרג' צבאג ואבו אל-טאהר חרירי.

חשבונות בערבית-יהודית. דהויים/ניזוקים מאוד. מוזכרים מנורה (מנארה) ואולי פריטי יוקרה כגון אמרלד (זמרד) ובד אריג (דיבאג').

חשבונות בערבית-יהודית. מאוחרים (משתמש במטבע צ'דיד). מוזכרת חייטות (ח'יאטה). הטקסט הראשי בקטע זה הוא יצירה פרשנית בעברית.

שבר קטן של רשימה או מכתב. מזכיר פצ'איל; הנגיד (הדרת הנגידות); שכן של רבי נתן; ו'יהיה מהר'. בורסו שריד של מסמך בכתב ערבי.

מסמך/ים בערבית, בעיקר חשבונות עם ערך ארוך יותר בורסו שעשוי לייצג סוג מסמך שונה. מהתקופה הימי-ביניימית. דורש בחינה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית; השורה הראשונה מזכירה את אל-שיח' בו-אל-פרג'. סוף ימי הביניים או ראשית המודרנה, המאות ה-14 עד ה-16.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. מהתקופה הימי-ביניימית. בחלק התחתון של הורסו נראית כמות של 'משי'. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית ובכתב ערבי. מוזכרים שמות כגון היבת-אללה, היבה צ'באג', דאוד, טאהר ואחיו, אבו אל-פצ'ל, יעקוב, טייב.

חשבונות בכתב ערבי. אחד פותח: 'מה שבידי (או חייב) סיף אל-דולה בן תאג' אל-ערב...' ואחריו סכומי כסף שונים. דרוש עיון נוסף.

חשבונות ביהודית-ערבית. הוצאות לבנייה ותיקונים; נגר מוזכר מספר פעמים. בכתב ידו של יפת בן דוד בן שכניה (תחילת המאה ה-11).

חשבונות בערבית-יהודית. מאוחר. בצד ב' מוזכרים יום שלישי; ספינה (המילה מרכב כתובה בבי״ת מאורך); ואולי עבד אל-חאפד בן עלי.

פנקס חשבונות בכתב ערבי ובספרות ערביות מזרחיות. מתוארך בתמונה 3v לרביע אל-אוול 938 להיג'רה, שהוא 1531 לספירה. 30 עמודים.

חשבונות ביהודית-ערבית. מתוארך 8 מוחרם 1267 להג'רה, 1850 לספירה. תיק JRL זה הוא ברובו או כולו חשבונות מהמאות ה-18 וה-19.

חשבונות בערבית ובערבית-יהודית. החלק בערבית-יהודית קורא: 'אבו אלח'יר צדקה גבה [...] שני דינרים מהכסף שחייב לו טיב הכהן.'

גב: חשבונות בכתב ערבי וספרות יווניות/קופטיות. כנראה רשימת חובות או תשלומים. מוזכרים דאר אלחדידה ודאר אלצ'[רף?] ומסמרים.

חשבונות בערבית-יהודית ובספרות יווניות/קופטיות. מאורגנים לפי פרשת השבוע. שמות כוללים 'אבי אלחכם היבה', נאצר, ויוסף עודי.

חשבונות ביהודית-ערבית, מזכירים דברים כגון סבון ועצי הסקה, וכן 'אחי' ובית הכנסת. כתב יד ראשוני. תיארוך: כנראה המאה ה-11.

חשבונות ביהודית-ערבית בלתי מסודרת, מהתקופה הימי-ביניימית. מפורטים מאוד. ראויים לבחינה נוספת. בכתב ידו של עארוס ב' יוסף.

חשבונות ביהודית-ערבית. תיארוך: בערך המאה ה-12. ישנן שתי הפניות לסוחר של בדי ארגמן (אל-ארג'ואני); חנות; ו[...] ב' מחסין.