מסמך משפטי. שטר מכר, קטע, בכתב ערבי. יוסף בן יעקב, היהודי, המכונה אלעִג'לה (או אלעַאג'לה?), קונה משלוש נשים נוצריות רבע מבית ברובע אלרַאיה תמורת 70 דינרים. שלושת הרבעים האחרים כבר היו ברשותו (השווי הכולל: 280 דינרים). בצד השני (בכתב יד שונה לחלוטין): הוא מעניק את הבית הזה לבן בתו ועושה מתנות נוספות. גם מסמך זה אינו שלם. (המידע מכרטיסיית גויטיין)
תרגום לעברית
שוליים עליונים של צד א
נרשם. והשבח לאל אשר חסדו נעלם.
צד א
בשם האל הרחמן הרחום. השבח לאל ושלום על עבדיו אשר בחר.
זה מה שקנה יוסף בן יעקב הישראלי, המכונה "אלפג'לה" (הצנון), הרוקח, מבשר, ע'אליה ונדא המוכרות, בנות מנצור, המכונה אבו אלבדר, בן עלון בן מינא בן אנדונה הכאתב (הסופר). קנה מהן
את כל הכול, בעסקה אחת, ברשות של כל אחת מהן ליתר בעניין זה: את כל החלק אשר ציינו המוכרות הללו הנקובות בשמן כי הוא ברשותן, בבעלות תקפה וזכות בת-תוקף, בידיהן, מחולק ביניהן שווה בשווה לשלישים, ואשר
הוא כל זכותן וחלקן, ואין להן יחד ולא לאחת מהן כל זכות או חלק בנכס שהוא ממנו, פרט לכך, בשום דרך ובשום אופן. וזהו החלק העולה כדי הרביע, שישה סהמים (מניות) מתוך עשרים וארבעה סהמים, מכלל הבית אשר יתרתו, שהיא
המחצית והרביע — שמונה עשר סהמים מתוך עשרים וארבעה סהמים, מוחזקים במשותף בו ואינם מחולקים ממנו — שייכת לקונה זה, יוסף בן יעקב הישראלי, בבעלותו, בעלות תקפה וזכות בת-תוקף בידו, וזאת מוקדמת לו לפני מכר זה הנזכר ב-
שטר זה, וידועה אצלו. וכך נשלמה לו, במכר זה הנזכר בשטר זה ובמה שהיה בבעלותו לפני כן, כל הבית הנזכר בשטר זה, ללא שותפות של איש אחר מכלל האנשים, והוא הבית שבפסטאט מצר,
בשער שבין שתי השכונות, האחת מהן ידועה בשם מחרס בּנאנה והאחרת בשם מהרה, בסמטה שאינה מפולשת הידועה כסמטת הסוחרים, וידועה גם על שם אלסֻרִּי בן סהל, משמאלו של העובר בה, מול בית אלסֻרִּי בן סהל. ובית זה,
אשר מכר זה חל על רביע מכללו, מוקף בארבעה גבולות. גבולו הדרומי מגיע עד הבית שהיה ידוע על שם בני עלאן בן אלצקלי, ואחר כך עבר לאבו אלסרור עלון בן מינא בן אנדונה. וגבולו הצפוני מגיע עד הבית הידוע בשמו,
אשר בקצה סמטה זו. וגבולו המזרחי מגיע עד רחבת סמטה זו הנזכרת בשטר זה, ואליה פתוחה דלתו, ויש לו מרפסת-חלון (עסכר) מזכויותיו, המשקיפה על חזית הדלת ועל הסמטה הנזכרת בשטר זה. מרפסת-חלון זו
תופסת את כל גבולו המזרחי, מול בית אלסֻרִּי בן סהל. וגבולו המערבי מגיע עד הבית שהיה ידוע על שם אבן אלמצ'א, וידוע היה גם על שם הכאתב (הסופר) צאלח בן נאפע, אשר דלתו מול בית שכן נודע אחר.
שישה סהמים אלה, שעליהם חל מכר זה הנזכר בשטר זה, בכלל הבית המוגבל בו, אינם מחולקים ממנו, על גבולות כל מה שחל עליו מכר זה הנזכר בשטר זה, ואדמתו ובניינו
וקומתו התחתונה והעליונה, ומתקניו מזכויותיו, ותעלותיו מזכויותיו, ודרכיו השייכות לו מזכויותיו, וכל מעט ורב הנמצא בו או חלק ממנו מזכויותיו, וכל זכות שלו בפנים וכל זכות שלו בחוץ, וכל מה שחל עליו מכר זה הנזכר
בשטר זה — בשבעים דינר מת'אקיל (משקל תקני), זהב מזוקק, שקולים, טובים, בדוקים, מסולקים מכל תוספת (ג'עאלה) — מכר תקף, מותר, נאכף, מבוצע, בלי תנאי, בלי הבטחה ובלי אופציית ביטול. ומסר יוסף בן יעקב הישראלי, הקונה,
לבשר, ע'אליה ונדא בנות מנצור המכונה אבו אלבדר בן עלון בן מינא בן אנדונה הכאתב, המוכרות, את כל התמורה הנזכרת בשטר זה, וקיבלו את כולה ממנו יחדיו, ובאה לרשותן, וחילקו אותה ביניהן שווה בשווה לשלישים.
וקיבלה כל אחת מהן את חלקה מזה, שהוא שלישהּ, במלואו ובשלמותו. ופטרו כולן את הקונה הזה ואת יורשיו ומי שאחריו מכלל התמורה הנזכרת בשטר זה, ומן השבועה עליה או על חלק ממנה, פטור תקף, פטור של
קבלה ופרעון בשלמות, והוא שבעים דינר מת'אקיל, זהב מזוקק, שקולים, טובים, בדוקים, מסולקים מכל תוספת. ומסרו המוכרות הללו לקונה זה את כל מה שחל עליו מכר זה הנזכר בשטר זה, וקיבל זאת מכולן
הקונה הזה, ובא לידו בלי מכשול ובלי מונע, במכר זה הנזכר בשטר זה, כדרך שמקבלים כמותו מן הנכס המשותף. [וזה היה לאחר שהודו...] ......... כולם על כל הבית המוגבל בשטר זה,
שוליים עליונים של צד ב
עלי בן יוסף אלעטאר.
שוליים ימניים של צד ב
אני הכרתי הודאת המודים בתאריכו. שריר וקיים בכל אשר בו.
.......... שישה סהמים.
צד ב — שוליים ימניים
......... שישה חלקים
צד ב
בשם האל הרחמן הרחום. השבח לאל לבדו, וברכותיו על אדוננו מוחמד ובני ביתו ושלומו.
הודה יוסף בן יעקב הישראלי הצידלאני (הרוקח), הידוע כיום בכינוי "אלפג'לה" (הצנון), בפני עדי מסמך המשלים הזה
והעיד אותם על עצמו, בהיותו בקו הבריאות, כשיר לפעול בענייניו, פועל מרצונו — לא מוכרח, לא נאלץ, לא נלחץ ולא בור
במה שהוא מודה בו כאן: שיצא מידו ועבר מבעלותו לבעלות בן בתו, הבתאללה המכונה סעיד, כל החלק
שסכומו רבע — שישה חלקים מתוך עשרים וארבעה חלקים משותפים בלתי־מחולקים — מכל הבית המתואר
והמוגדר בגבולותיו והמצוין בצדו הפנימי של מסמך זה, אשר ציין המעניק הזה שהוא שלו ובבעלותו, בעלות
תקפה וזכות מחייבת בידו. הוא העניק את כל החלק המוזכר הזה לבן בתו, בו סעיד הבתאללה,
במתנת צדקה שהיא בבעלותו, מבוצעת, חלוטה, שהוראותיה נכנסות לתוקף, אין בה תנאי המפקיע אותה ואין בה התחייבות
המבטלת אותה. המעניק מסר את כל החלקים המוזכרים והם היו לבעלותו (של הנכד), הפועל בהם
כפעולת הבעלים בבעלותם ובעלי הזכויות בזכויותיהם, בלי מעכב, בלי מונע ובלי מערער.
מקבל המתנה משלים מסבו, הנזכר בצדו הפנימי ובצדו האחורי של המסמך, שלושה עשר חלקים וחצי
[...] .........
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.