שירה עברית בגניזת קהיר — עמוד 6

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, גליף, ורשמת מראה של מסמך דומה בורסו.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, גליף, ורשמת מראה של מסמך דומה בורסו.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, גליף, ורשמת מראה של מסמך דומה בורסו.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, גליף, ורשמת מראה של מסמך דומה בורסו.

חיבור שירה עברי עם רישומים נוספים, כולל רשימות ארוכות של מילות חרוז. הכתב מחלק תכונות עם כתב ידו של הרמב'ם אך כנראה אינו שלו.

שיר לכבוד ברית מילה לבנו של פקיד ממשלה. נכתב בכתב קליגרפי בצלעות שיר, כשהשורות האחרונות מצטמצמות לאות אחת (בצורת משולש הפוך)

פנים: הדרכות מוסריות ביהודית-ערבית. גב: שירה או יצירה ספרותית בעברית. מישהו ציין שהסופר הוא יהודה הכהן בן יהוסף. אינו מכתב.

יהודית-פרסית. לא ברור מה זה. שירה? מכיל את השנה 1912 סלאוקידית, שהיא 1600/01 לספירה. הדף מחולק לחלקות שונות ברשת דיו אדומה.

דף מדיוואן של שירה עברית. מכיל שיר של משה אבן עזרא. ואחר כך 'כשהגיעה הקטעה הראשונה לר' יהודה (זל), השיב עליה ב[...] ואמר:'.

רקטו: 1) טיוטה לפתיחת מכתב לאציל (אל-מג'לס אל-סאמי אל-אג'לי אל-ג'מאלי). 2) חשבונות (טבלת שמות עם מספרים). ורסו: שירה ערבית.

שירה ערבית-יהודית. הגב בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עיברי. הצד הפנימי בכתב יד מלוטש יותר ומהווה סיכום שירי של מתן תורה בסיני

ביפוליו עם עמוד חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. גם תרגילי כתיבה בכתב ערבי (עם תעתיק יהודי-ערבי). גם שירה עברית.

שיר שבח, או דוגמה לפתיחה פיוטית של מכתב לקהילה; ביטויים: 'נדיב הלב יקר רוח משובח...' 'וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים'

פתק בלתי פורמלי בכתב ערבי; 'בה'אללה, ידידי, שמעתי...'; השוליים ושלושת העמודים הנותרים של הדיפולו מלאים שירה ביהודית-ערבית

בתי שיר שנכתבו על ידי אלמותנבי ואחריהם פירוש או הרחבה. מוזכרים שני דמויות מרכזיות שכתב עבורן מדיחות — סייף אלדולה וכאפור.

שירה ערבית ו/או אמרות. כולל 'ליס אל-מקאם בדאר אל-ד'ול מן שימתי / ולא מעאשרת אל-אנד'אל מן הממי' (גם מופיע במקורות אחרים).

עצומה מאישה לנמען לא מזוהה. בעברית וביהודית-ערבית. היא 'גלמודה' (מונקטעה) ובעלה הוציאה מהבית. בגב שיר של רבי יהודה הלוי.

שירים ערביים המתועתקים לערבית-יהודית. גרסה של אחד מהם עדיין מסתובבת בפורומים מקוונים. בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.

מכתב מאלחנן ב' שמריה ל[סהלאן] ב' אברהם המומחה. שומש מחדש בצד האחר לשירי שבחים שונים, כולל אחד המופנה ליהודה ובנו סעדיה.

פנים: שיר בערבית-יהודית לחתן בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. גב: שיר מאת בהאא אל-דין זֻהַיְר (נ. 1258) בכתב ערבי יפה.

ביפוליו המכיל שירה עברית וכן פתקאות קריפטיות (גם שירה/ספרות?) בכתב ערבי, המזכיר אבו יוסוף יעקוב ו'בבית יוסוף בן כת'יר'.

שיר לכבוד ברית מילה של נתנאל, אחיו הצעיר של הנגיד מבורך ב. סעדיה. עם שבח רב לנגיד עצמו, במיוחד על אהבתו לעברית מעולה

כנראה מכתב. בכתב ערבי. גדול, אך דהוי/פגום. דרוש בדיקה. בגב הדף ישנם טיוטות של שירה עברית, אולי פאנגיריק לפינחס הזקן.

חשבונות בכתב ערבי, ככל הנראה. נעשה בו שימוש חוזר לכריכת דיוואן של שירה עברית, הכולל לפחות שיר אחד של רבי יהודה הלוי.

שני שירים עם תווים מוזיקליים מאת עובדיה הגר. ראה https://johannes-obadiah.org/, Obadiah Musical Compositions, שיר 1.

פנים (שימוש משני): שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אולי לועגת למישהו על הכנסת אורחים גרועה שלו.

שבר משפטי. פגום ודהוי. עוסק באשת סעאדה בן שלמה אל-מוצלי ומוזכרים שמות שתי נשים, סיתונה ומודללה. בגב שיר חתונה עברי.

מכתב קצר בנוגע לתשלום המגיע לטוביה, וכן הוראות לביצוע רכישה. בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-11. בגב נראה שיר.

לפי FGP מדובר בשיר עם חרוז סופי המתייחס ל׳אלף נעליים׳ ול׳שתי מנורות נחושת׳, אולם ייתכן שהוא גם שבר של רשימת פריטים.

תרגיל כתיבה של מסמכים משפטיים; הכותב העתיק אותו קטע חמש פעמים; 21 ינואר 1328 לספירה; בגב: שירת חכמה מחורזת ורשימות

תרגום של שיר השירים ח':י"א-י"ד עם פתיחות בעברית; הערה סיומת ביהודית-ערבית והערות שוליים. (המידע מתוך שבתיאל/ניסן.)

מסמך בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. שבר קטן. על גב הדף מופיעה שירה יהודית-ערבית המספרת מחדש את סיפורו של יוסף.

קטע זעיר, מכיל בעיקר משפטים מחורזים, אולי ממכתב או שיר לכבוד חלפון מסוים, אך נשאר מעט מדי טקסט. תיארוך: המאה ה-12.

שירים אוטוגרפיים של מישהו בשם אהרון הכהן, אולי מכתב פואטי, שכן נאמר בפינה השמאלית העליונה 'מאת אוהבו, אהרון הכהן'.

מדיח (שיר שבח) לנגיד; כולל השורה 'היה סבלני ואל תבוז לשירי; אני חולה ומחשבותי ענונים(?)'; שירה עברית נוספת בצד ב'

שיר לכבוד אדם חשוב, אולי חתן, מכיוון שהצד הגב מכיל (באותו כתב יד) גם ברכות לכלה. בכתב יד של נאצר אל-אדיב אל-עבري.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. כתב יד יפה. מוזכרים: אבי הנמען, השכנים, ועלייה לפגוש את הרייס. בצד האחר: שירה בכתב ערבי.

כרזות קליגרפיות בכתב נסתעליק. בגב יש 4 בתי שירה ערבית ופרסית. כנראה זה אינו מהגניזה, אלא מרכישות אדלר ממזרח יותר.

אולי שירה, הן בערבית יהודית והן בעברית. על קלף. תיארוך: נראה עתיק, ככל הנראה מאה 11. ברקטו ישנו פזמון 'אין שאלה'.

מסמך או טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. אולי שירה? כ-10 שורות נשמרות בפורמט יוצא דופן של שורות מזווגות. קשה ביותר לקריאה

שירה עברית. מתחתיה מילים ספורות בכתב ערבי, ובהן הביטוי "הלב כואב מחמת פרידתך" וביטוי אדוק הכולל את המילה tawfīq.

שיר שבח וברכות על לידת בן ומילתו, נראה שמופנה למישהו בשם חנניה. המילים 'מר יפת' כתובות מעל השם חנניה לאורך השיר.

גב: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. כנראה שירה או ספרות. מזכיר סיגלון (בנפסג') ואמרלד (זמורוד). כתיבה יפה. נדרשת בדיקה.

חשבונות. ככל הנראה מהתקופה הממלוכית. מזכיר שמות אחדים, כולל מישהו מדמנהור. ייתכן גם שיש כמה שורות של שירה ערבית.

קטע קטן של חשבונות בכתב ערבי ומספרים יווניים/קופטיים, שנעשה בו שימוש חוזר לכמה בתים של שירת אהבה בערבית-יהודית.

שירה ביהודית-ערבית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי; לפחות שתי יצירות; כולל פרק על אורגי סלים ופרק על מוכרי פול

שבר בשירה עברית, אולי ממכתב. אולי גם טקסט ספרותי. מתייחס להגעת מכתב או מכתבות, 'אותות ומופתים', 'שרינו קראוהו'.

רקטו: ראש מכתב בשירה עברית המופנה לנכבד, אולי הנגיד: 'ויודע דעת עליון שר הזמן ונסיכו... ייי דרכו נגיד מישרם...'

טיוטה של מכתב (או תרגיל כתיבה) בכתב ערבי ביד גסה. השם שלמה מופיע בין השורות בכתב עברי. בצד הרקטו יש שירה עברית.

גזירה, כנראה; 3.5 מילים מסוף שורה; שומש מחדש לתרגילי כתיבה (כולל שיר בערבית-יהודית על נבוכדנאצר שחרב את המקדש)

פנים: אסטרולוגיה או אסטרונומיה; גב: רישומי שירה ערבית כולל מספר עותקים של שיר אל-מוטנבי 'אנא צח'רת אל-ואדי...'

פנים הדף: שירת אהבה, בכתב ערבי. פותחת בבסמלה ומסתיימת בחסבלה. גב הדף: תפילה בכתב ערבי, כל שורה פותחת ב'יא רב'.

ארבע שורות בכתב ערבי, מחוקות. ככל הנראה שירה (...al-ḥāl... al-wiṣāl). נעשה בהן שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית.

ספרותי. תפסיר על שיר השירים. ורסו: מכיל גם שתי שורות בכתב ערבי, חלקן או כולן שם (אבו אל-ריד'א... אבו אל-פד'ל).

פנים: טיוטת מכתב לסעדיה בן נתן(?) הדיין. ייתכן שיר לכבודו. גב: שבחים מחורזים ביהודית-ערבית. ייתכן קשור לפנים.

רשימת ספרים, בעיקר רבניים. מוזכרים מסכתות תלמוד ומספר מדרשים, כולל מכילתא, מדרש שיר, בראשית רבה ומדרש תנחומא.

רשימת ספרים, בעיקר רבניים. מוזכרים מסכתות תלמוד ומספר מדרשים, כולל מדרש שיר, מדרש תנחומא, בראשית רבה ומכילתא.

כתובה. כלה: נאג'ייה בת חבה. שבר (פינה ימנית עליונה). בצד האחורי שיר תהילה בחרוזים עם אקרוסטיכון '...בן יצחק'.

חשבונות פיסקליים, כנראה. השנה מצוינת (5[..] AH?) אך קשה לקריאה. קופל לדפדפת ונעשה בו שימוש חוזר לשירה בעברית.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי. מזכיר קינמון, פלפל, כוסברה, תמרים. נכתבו ברווח הפנוי שנותר בביפוליו של שירה עברית.

מכתב בכתב ערבי. שבר קטן (פינה עליונה ימנית). מוזכר אל-ראייס אבו סעיד. נעשה שימוש חוזר בפנים הדף לשירה עברית.

שיר בעברית. חרוז בסיומת -ים. אולי נועד להשיג פיוס עם הנמען? ישנם שרידים של כמה מילים בכתב ערבי בראש ה-verso.

שירה, כנראה. בערבית-יהודית. כולל גם תרגול האלפבית ומספרים בספרות ערביות מערביות (ומכאן שהתאריך מאוחר יחסית).

מסמך בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, כנראה חשבונות. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ערבי-יהודי, כנראה שירת אהבה.

צד אחד: שירה בערבית-יהודית על עִשְׁק אל-מע'אני (ראה T-S Misc.25.44). הצד השני: הוראות לקריאת שמע שעל המיטה.

שלושה בלוקי טקסט נפרדים בכתב ערבי, לפחות שניים מהם הם בוודאות שירה, והאמצעי נראה גם כן שירה. ברקטו יש פיוט.

דו-דף המכיל שירה ביהודית-ערבית ועברית; הפסוק ביהודית-ערבית לכאורה לועג לאמיר ועשוי להכיל חידה מתמטית או אחת

מכתב ברכות לנישואין. החלק העליון הוא שיר עברי, והחלק התחתון הוא פתקה ביהודית-ערבית. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בכתב ערבי. שמורות רק ראשיות ארבעת השורות הראשונות. נוצל מחדש בצד הרקטו לשירה עברית או לטקסט ליטורגי.

מכתב עסקי, כנראה. בכתב ערבי. קטעי (פינה עליונה ימנית). נעשה בו שימוש חוזר בגב לשיר עברי. דורש עיון בתוכן.

פנים: עצומה או דו'ח לוזיר פאטימי, סיום בלבד, כולל ראי, חמדלה וחסבלה. מאה 5 הג'/11 לספירה. גב: שירה עברית.

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. סוף שיר אחד (קינה) ותחילת שיר נוסף 'למי שמת בטביעה'.

טיוטת מכתב, כנראה. בערבית-יהודית. כנראה בכתב ידו של הדיין שמואל בן סעדיה. מרמז לבית שיר ולדברי שלמה המלך.

שירה עברית בשני כתבי יד ספרדיים או מגרביים שונים (אחד בצד הראשון, אחד בצד השני). תיארוך: ייתכן המאה ה-12.

פנים: שיר, כנראה, בכתב ערבי. ורסו: פיוט; תרגילי כתיבה; רשומות בעברית, ערבית-יהודית וערבית. (מידע מ-CUDL.)

מכתב עתירה לצדקה. עברית ויהודית-ערבית. מיחיא הסופר (?) לנגיד דוד א' (בן אברהם מיימון, שירת כ-1237–1300).

פנים הדף: שירים קצרים בערבית-יהודית עם כמה כותרות ערביות בתחילתם. גב הדף: שיר בערבית-יהודית ושיר בערבית.

בצד הפנימי שורות שיריות בעברית, אולי מתוך מכתב לאדם בשם חלפון, או קינה או שיר אחר. בצד החיצוני ליטורגיה.

רקטו: שיר עברי, אולי בשבח נמען מכתב. ורסו: שרידי מילים בערבית ושתי שורות הנותנות סכום כסף ביהודית-ערבית.

שירה ביהודית-ערבית. הראשון הוא גרסה של 'יא-אייהא אל-מעשוק באללה מן' מאת תמים אל-פאטמי (נפטר 985 לספירה).

פנים: פתיחת מכתב או טיוטה. בעברית. מלא תארים ושורות שירה לאישיות בכירה ('הפטיש החזק', 'צפנת פענח' וכו').

שירה. תמצית מ'אל-לֻזוּמִיָּאת' של אבו אל-עלאא אחמד בן עבד אללה בן סֻלַיְמָן אל-מַעַרִּי (נפטר 449/1058).

פסוקי שירה ערבית על היעדרות מאהוב, מועתקת בשני הצדדים עם שרבוטים; חורי סיכות בשוליים תואמים ENA 3948.5

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. הצד הראשון מכיל כנראה פרוזה דידקטית או תחינות, והצד האחורי הוא ככל הנראה שירה.

צו, כנראה. רק מילים ספורות וגדולות מאוד שמורות, ביניהן עלייהי. נעשה בו שימוש חוזר לשירה ביהודית-ערבית.

שירה בערבית-יהודית ועברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אחד השירים נראה מקרוני (משתמש בשתי השפות).

בלוק טקסט בכתב ערבי וכן שיר עברי מחורזת על קנייה, מילוי וכבישה ביין של התרנגולת הגדולה ביותר בכל הארץ.

10 עמודים של שירים עבריים ו/או פיוטים. הכותרות בלדינו (למשל 'el triste amador' - האוהב העצוב) ועברית.

שיר (כמה שורות) מאת עמרם ב. חלפון הלוי. באותו עמוד גם דיון הלכתי ספרותי האם אישה נאמנת מבחינה משפטית

צד א: מסמך המזכיר מליג' ופסטאט. צד ב: מכתב המתייחס למכתב עבור עמאר אל-שראבי ומבקש שיר ליטורגי (רהט).

צד א': שיר בעברית (ימין) לשבחו של אהרון בן מבורך, שמו מגלה בדרך אקרוסטיכון; צד ב': שרידי שורות ערבית

שני הצדדים מורכבים משירה ערבית המתועתקת לערבית-יהודית. יש פוסטסקריפט מעניין אם כי פגום בכתב יד שונה.

ביפוליו מספר מודפס. סיפור מגילת אסתר בשירה לדינו, בבתים של שמונה שורות כל אחד עם סכמת חרוז ABBAACCA.

טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. חלקו או כולו נראה כשירה. פסיקה הנוגעת לרחצה לפי הפסיקה האסלאמית בצד האחורי.

טיוטת מכתב. בכתב ידו של ברכות בן שמואל. מיועד לאבו אלמפצ'ל אלכהן. מורכב אך ורק משירה ושבחים פיוטיים.

מכתב שירי עברי (פנגיריקה חורזת ב-ים) המופנה לנכבד הידוע כסעדיה. מכיל בעיקר ברכות (כגון לשלום בניו).

תשובה של רב האי גאון; דיון בדיני כשרות בארמית ובערבית-יהודית; שיר 'יודעי יגוני' מאת רבי יהודה הלוי.

שירה ופרוזה על יין בערבית-יהודית. כולל הביטוי 'כפי שיהודים עושים' ומתייחס לחגיגת חג 'בלילה העשירי'.

שיר בעברית המסתיים בדו-שיר בערבית (נכתב פעם בכתב עברי ופעם בכתב ערבי). יש הערה נוספת בכתב ערבי בגב.

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו נעשה בו שימוש חוזר לשירה ליטורגית (פיוט) בעברית.