סיפור מתוך "כלילה ודמנה" ביהודית-ערבית

תיאור

סיפור מתוך "כלילה ודמנה" ביהודית-ערבית. בכתב ידו של יוסף בן יעקב ראש הסדר הבבלי (פעל בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13). צורף נפל לבור (זִבְיה) יחד עם קוף, נחש ונמר. עובר אורח חלף במקום, הציץ פנימה והוריד חבל כדי להציל את האיש, אך בכל פעם שהוריד את החבל עלה במקומו אחד מבעלי החיים. בעלי החיים הזהירו אותו שלא יציל את הצורף, שכן הם יגמלו לו בכנות ואילו הצורף לא. עובר האורח אינו שועה לעצתם ומציל את האיש. כל בעלי החיים והאיש מודים למצילם ומבטיחים לו כי אם יעבור אי־פעם בעירם, נוארג'ור (Nawārjūr), יעמדו לצידו. הקטע שבגניזה נקטע כאן, אך את המשך העלילה ניתן לקרוא בגרסאות של "כלילה ודמנה" הזמינות ברשת (למשל al-maktaba.org/book/26537/296#p1 או בכתב היד Pococke 400 מספריית הבודליאנה, דף 143א, ב-digital.bodleian.ox.ac.uk). כאשר האיש מגיע לעיר, הקוף מקבל את פניו בהביאו לו פירות טריים. הנמר מקבל את פניו בכך שהוא הורג את בת המלך ומביא לו את תכשיטיה. עובר האורח מביא את התכשיטים אל הצורף בכוונה שימכור אותם עבורו. הצורף בוגד בו, פונה אל המלך ומכריז שתפס את האיש שרצח את בתו. בסופו של דבר הנחש מצליח בעורמה להציל את עובר האורח מן ההוצאה להורג, והמלך מוציא להורג במקומו את הצורף כעונש על בגידתו בגומל טובה. מעניין לציין כי במהדורות המודפסות של "כלילה ודמנה" ובכתבי היד הערביים בעל החיים השלישי הוא בַּבְּר (babr — נמר/לביא/אריה), בעוד שבקטע זה מאויית "נַבְּר" (nabr), מילה שאינה מציינת חתוליים גדולים באף אחד מן המילונים הערביים. סביר להניח שהאות באה ללא נקודות בכתב היד הערבי ששימש ליוסף כמקור, והוא קרא אותה בטעות כנון; לחלופין, ייתכן ש"נבר" היה גיוון דיאלקטלי. פער מעניין נוסף הוא ששם העיר מופיע במספר איותים שונים כמספר כתבי היד: כאן הוא נכתב נוארג'ור/נוארגור/نوارجور. ניתן להשוות כ-25 מהדורות שונות של הסיפור בכ-10 שפות באמצעות אפליקציית Kalīla Reader:‏ www.theobeers.com/kwd-reader/#ch=17-Tg&ver=prompt. בצד ה-verso מופיע טקסט נוסף (שאינו קשור?) גם הוא בכתב ידו של יוסף ראש הסדר. הוא מקוטע וקשה להבנה, ודורש בחינה נוספת.