רישום משפטי (מס' 48) בפנקס בית דין רבני בקהיר, בעברית

תיאור

רישום משפטי (מס' 48) בפנקס בית דין רבני בקהיר, בעברית. מתוארך כ"ג באייר ה'תמ"ג לבריאת העולם, הוא שנת 1683 לספירה. מיקום: קהיר. (מסמך מס' 48) פסק בסכסוך מורכב ורחב היקף העוסק באותה תביעת כתובה, ירושה ובעלי דין מן המסמך הקודם (מס' 46, PGPID 40924): סת אלבית בת יוסף פנג'י(?), אלמנתו של שמואל טייב המכונה חאג', לצד ארבעת בניה הנותרים בחיים — יוסף, יצחק, יעקב וחיים (הבן אברהם כבר נפטר). שורות הפתיחה של המקרה מסבירות כיצד בעלה של סת אלבית הותיר אחריו במותו חובות שלא נפרעו כלפי גוי אחד ששמו אינו נזכר, "סכום גדול הרשום בדפתר... קרוב לעשרים אלף מדין", אשר על בניה היה לסלק ולפרוע בבית הדין. האחים גם ניצחו בתביעה שנייה שהוגשה נגדם על ידי גוי אחר ששמו אינו נזכר, אשר טען כי בניין הדירות הגדול שבירושת משפחת טייב הוא למעשה נכס וקף ואינם בעליו החוקיים. תביעה שנייה זו בבית דין קאדי עלתה למשפחה עשרת אלפים מדין, שאותם הוציאו על תיקונים בנכס (ובכך ביססו את בעלותם באמצעות אחזקתו) ועל השגת חג'ה שאישרה כי לא קיים מסמך וקפייה התומך בטענה נגדית לבעלותם הכשרה. האחים שילמו את הוצאות שני המשפטים מנכסיהם שלהם, ולא באמצעות מימוש חלק כלשהו מעיזבון אביהם. (המשך מסמך מס' 48) לאחר סילוק חובות אביהם, אחד מחמשת האחים לבית טייב נפטר והותיר שלושה ילדים ואלמנה, אסתר בת שלום טייב (שקרוב לוודאי הייתה בת דודתו מצד אביו). כאשר סת אלבית ניסתה לראשונה להישבע שבועת אלמנה ולקבל את מלוא שווי כתובתה (שבעים אלף מדין), פרץ סכסוך משפחתי בינה, ארבעת בניה שנותרו בחיים, וכלתה אסתר. סת אלבית מינתה שני אנשים כמיופי כוחה לייצגה בהליך: יוסף הכהן וחתנו נתן בן אפרים. שני הצדדים הגיעו לפשרה בדבר שווי כתובתה של סת אלבית, שלפיה קיבלה חמישים אלף מדין אך ויתרה על כל תביעה לחתולי המושק ולנכסים ברובע הקראים בשווי עשרים אלף מדין (רכוש הנזכר גם במסמך מס' 46). הבעלות על חתולי המושק ועל הנכסים חולקה בחמישיות בין ארבעת האחים ואסתר, אלמנת אברהם. ארבע הנשים ואלמנתו של בנה של סת אלבית תרמו כל אחת ארבעת אלפים מדין מנדוניותיהן שלהן (עשרים אלף בסך הכול מתוך חמישים האלף) לצורך הפשרה עם חמותן. (המשך מסמך מס' 48) שורות הסיום של יישוב הסכסוך בין סת אלבית לבניה וכלותיה. פרק זה כולל את שמות אבותיהן של ארבע כלותיה הנוספות של סת אלבית: מרים בת משה טייב (אשת יוסף), אסתר בת יהודה הכהן (אשת יצחק), רחמה בת דוד טייב (אשת יעקב), וחביבה בת אברהם [ללא שם משפחה] (אשת חיים). לאור השכיחות של שם המשפחה החריג שלהן, סביר להניח ששלושה מן האחים לבית טייב נשאו את בנות דודיהם מצד אביהם (אסתר בת שלום טייב, מרים ורחמה).