הבלוק העיקרי של הכתיבה הוא סיפור עממי בערבית-יהודית על איש עני מאוד ("שעבד תמורת שני דרהם בכל יום") שחזר הביתה יום אחד ללא פרוטה. "החתול בא וישב לפניו, לא הייתה לו אוכל להאכילו." ישנו פתגם מסוג כלשהו בעמוד הנגדי. באותיות ערביות ענקיות המכסות את הסיפור העממי מופיעה חתימתו של מישהו: אל-עבד אל-מַמלוּכּ... אבו יוסף אל-[...].