מדריך מעשי לענייני מיסוי. שרידים של שתי פסקאות

צד א

1. [... בעת] שנקבע להתחיל בגביית הח'ראג' (מס הקרקע, קרי שנת הכספים), מוקדמת הגבייה [...]
2. [... אחד] מן הנג'ום (מועדי התשלום) של שנה זו, וכל מה שאפשר שיתעכב מהכנסות סוגי המסים השונים במועדם, וכל [...]
3. הדיואן (המשרד הממשלתי), ולא תינתן רשות לעכב את המגיע ממועד תשלום אחד למועד שאחריו. שכן, בגבייה מלאה
4. של תשלומי המועדים בזמנם, יש תקווה שייאסף הממון וייבדק חשבונו עם תום חודש מסרא (החודש האחרון בשנת הכספים), ברשות האל
5. וברצונו.
6. הגבייה תיעשה על ידי הג'הבד' (הבוחן והמאשר) הממונה מטעם הדיואן למילוי תפקיד זה, לאחר שיציג את כתב המינוי
7. בפני השיח' — אדאם אללה עזה (יאריך האל את כבודו) — לשם כך. עליו לפקח עליו, לחקור את מעמדו, ולא להניח לו לפעול ביחידות
8. בשום דבר מזה. עליו לרשום (יות'בת) אצלו את הברָאָאת (קבלות המס) ולחתום עליהן (יוקע) באישור אימותן (ת'בות) בדיואן של המחוז, ויודיע לכל המעאמלין (גובי המסים)
9. שבו, שבכל עת שיִתן לו אחד מן המעאמלין או אחד מן הצ'מנא (חוכרי המס) דבר ממה שחייבים, בלא ברָאָה (קבלת מס), או בברָאָה שלא אושרה בה,
10. [... (יהיה בטל ומבוטל).]