מסמך משפטייהודית-ערבית

תעודה משפטית (מס' 16). הסדר ירושה. מתוארך ליום חמישי, כ"ה באייר א'תס"ז לשטרות

Yevr.-Arab. I 1700.9r–10r

הספרייה הלאומית רוסיה

אין תצלום זמין
תצלומים: הספרייה הלאומית של ישראל — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה
סוג מסמך
מסמך משפטי
שפה ראשית
יהודית-ערבית
תאריך
1156-05-17
תאריך מקורי
25 Iyyar 1467
ספרייה
הספרייה הלאומית רוסיה
אוסף
NLR
אזכורים
Qaṣr al-Shamʿ (neighborhood)

תעודה משפטית (מס' 16). הסדר ירושה. מתוארך ליום חמישי, כ"ה באייר א'תס"ז לשטרות. מדובר בהסדר מורכב הכולל מספר סעיפים. (1) סת אלאהל בת ברכאת בן אברהים אבן אלדיאן, אלמנתו של אבו אלפצ'ל אלצירפי, מצהירה כי קיבלה מאבו אלעלא אלתאג'ר (אחיו של בעלה המנוח) את כל התשלומים המגיעים לה בעקבות מות בעלה — מוהר מאוחר וה"בלאיות" (belayot), כלומר פריטי הנדוניה שהתבלו משימוש — והיא משחררת אותו מכל תביעה. (2) אבו אלעלא אלתאג'ר מצהיר כי קיבל מסת אלאהל את כל שהיא חייבת לו מנדונייתה (קמאש) ומרהיטי הבית (את'את'), והוא משחרר אותה מכל תביעה. (3) סת אלאהל רוכשת מאבו אלעלא את מחצית ביתו של בעלה המנוח בקצר אלשמע תמורת 160 דינרים. יש בתעודה סעיף המקנה לה בחירה אם לרשום את העסקה בבתי המשפט המוסלמיים כמכר — שבו תישא בתשלום אגרות — או כמתנה. (4) סת אלאהל משחררת את אבו אלעלא מכל תביעה בפני בית משפט מוסלמי, שם — בשונה מהדין היהודי — האלמנה יורשת. (5–6) אבו אלפרג' וסת אלכל, קרובים ככל הנראה של נפטר אחר — אבו אלמכארם, בנו של אחיו (או אולי אביו?) של אבו אלעלא — מוותרים על זכויותיהם המסתכמות ב־30 ו־50 דינרים בהתאמה, תמורת מתנתו של אבו אלעלא להם את חלקו בשיש שבבית (ראו גויטיין, חברה ים־תיכונית, כרך ד' עמ' 103). עדים: חייא בן יצחק; אפרים בן משולם; מבורך בן נתן. הערה: גויטיין התייחס למסמך זה כדפים 8–9 (למשל בציטוט בכרך ד' של "חברה ים־תיכונית", שבו מופיע Firk. II NS 1700.8b, כשה־b מסמן את הצד השני), בהתאם למספור בעט; אולם המספור הנכון הוא דפים 9–10, כפי שנכתב בעיפרון (הספרן שכתב בעט העניק לשני דפים את המספר 8). (חלק מהמידע מהערותיו של גויטיין.)