רישום בעלות על ספר שהיה שייך למבשר בן ישועה הלוי

תיאור

רישום בעלות על ספר שהיה שייך למבשר בן ישועה הלוי. הספר נרכש לאחר מכן על ידי נדיב בן סעדיה הלוי בשנת 1469 למניין השטרות (= 1157 לספירה), ובהמשך עבר בירושה לשלמה בן שמואל הלוי. בחלקו העליון של הצד הקדמי נכתבו רשימות ביהודית-ערבית שבהן אדם לא־מזוהה תיעד את כל פריטי הרכילות הפיקנטית שהוא או היא ואחיו "אב" שמעו בעיקר מאבו אלח'יר. (1) אבו מנצור נהג לחשוב שאביך הוא "מכשוף אלדאר אלכומר", שמשמעותו אינה ברורה לחלוטין. (2) "המשפחה" של אלרחבי אינה שומרת על דיני טומאה וטהרה, ויושבת לפניו חשופה בגלימה שקופה (ע'לאלה), ואלרחבי שותה בשבת. (3) אבן אלבטאל יושב עם אלרחבי ומקלל אותך ב"ז' וב-ק'" (מן "זוג' קחבה", הקללה החמורה ביותר האפשרית; ראו אבן תימיה, מנהאג' אלסנה), ואלרחבי מצטרף לקללות אף שהוא מעמיד פנים שהוא בין אוהביך, אך "הבטח לא לספר שאני סיפרתי לך". (4) [כמה ימים לאחר מכן בסויקת אלשמע או באלג'אמע]: אלרחבי אמר שמישהו הוא "בנו" באלכסנדריה; שאר הפרט הזה סתום ומזכיר כהן מסוים. (5) עקיב אמר שאלרחבי סיפר לו שאבן אלברדאני זנה (פסק) עם ה"ג'ווירה" (ככל הנראה צורת הקטנה של ג'אריה, שפחה, אולי ברמז שהיא הייתה גם קטינה) שאותה פדה מן השבי, "והוא רשע עוד יותר מזה" או "היכול להיות רשע יותר מזה?" (פיכון רשע ארשע מן האדא). (6) עקיב אמר משהו על מפגש מקרי עם אבן אלבטאל. (7) הוא אמר שאבו עמראן קילל אותי בקללה שיהיה ארוך מדי לספרה. (8) בין הדברים השונים שאמר על אבו אסחאק וגיסו... [חלק זה קשה לפענוח, ומעורבים בו אבן כלייב שיכור ובית הידוע בשם "סמאא אלמלכ"].