מכתב ממחרוז בן יעקב בפוסטאט אל גיסו אבו זכרי הכהן באלכסנדריה

תיאור

מכתב ממחרוז בן יעקב בפוסטאט אל גיסו אבו זכרי הכהן באלכסנדריה. התאריך: יום ראשון, 15 בג'ומאדא = 16 באדר, שהוא ככל הנראה 3 במרץ 1135. המכתב הוא אזהרה דחופה המורה לאבו זכרי להוציא מיד את כל סחורתו ממחסן באלכסנדריה. שותפו העסקי של אבו זכרי בפוסטאט היה גוסס, ובשל אנדרלמוסיית החוק ששררה באותה עת במצרים, סחורתו של אבו זכרי עלולה הייתה להיות מוחרמת יחד עם זו של המת. הגוסס, אבו סעיד, היה קרוב משפחה של שותפו של אבו זכרי — סוחר ההודו האלכסנדרוני הידוע אבו נצר בן אלישע. ככל הנראה לא היו לאבו סעיד יורשים ממדרגה ראשונה, ופקידי דיואן אלמואריית' (בשורה 5: אצחאב מוארף!), משרד הנחלות, שנהגו לנצל מצבים כאלה, עמדו להחרים את כל רכושו שהוחזק אצל אבו נצר. הפקידים לא ייקחו סיכונים ויעקלו את נכסי אבו נצר, ויתרה מכך — גם את אלה של אבו זכרי, שכן רכוש השותפים אוחסן יחד. ראש הישיבה, ודאי מצליח הכהן — שלמעשה היה כפי הנראה בן דודו של אבו זכרי — מסר את האזהרה אישית למחרוז והורה לו לשלוח מיד הודעה דחופה לגיסו אבו זכרי. לשם כך שכר מחרוז שליח פרטי (נג'אב) לאלכסנדריה על גב גמל. במכתבו מורה מחרוז לאבו זכרי לא להתחשב בהוצאות ולחלץ את סחורתו ללא דיחוי. האזהרה חוזרת בנספח שנכתב לאחר שמֻסלם (ראו המסמך הקודם) יידע את הכותב כי השליח לא יצא לדרכו באותו לילה. אזהרתו של ראש הישיבה אינה קשורה לבקשתו הדחופה של אבו זכרי אליו, שכן אותו מכתב נכתב שנים אחדות לאחר מכתב זה. מאחר שמחרוז מפציר באבו זכרי לשוב לפוסטאט להיות עם משפחתו לפני החג הקרב, ניתן לקבוע את התאריך בסבירות גבוהה ל-2 במרץ 1135, מועד שבו חל 15 בג'ומאדא הראשון ארבעה שבועות לפני פסח. (לא ברור מדוע גויטיין הניח שהמכתב נכתב לפני 1129.) כפי שכבר צוין, מחרוז לא היה רגיל בכתיבה, ואחרים כתבו עבורו את רוב מכתביו ששרדו, פרט לזה ולעוד אחד. בשל דחיפותו של המכתב, ניכר שכתב אותו בעצמו. ידו הבלתי מיומנת, סגנונו הדל ולשונו הירודה, המשופעת בצורות המוניות ובאי־סדרים אורתוגרפיים אחרים, מוכיחים את חוכמת מנהגו הרגיל. עוד ראוי לציון: מצליח גאון חולה ב"אבן" (אלחצא), כלומר אבן בדרכי השתן (שורה 17). בגב המסמך שש שורות של שירת אהבה בכתב ערבי.