העתק של שטר מתנה הנוגע לנכסים שהם חלק מעיזבונו של המנוח אברהם קסטרו

תיאור

העתק של שטר מתנה הנוגע לנכסים שהם חלק מעיזבונו של המנוח אברהם קסטרו. שטר המתנה המקורי הוצא ב-כ' באלול ה'ת"ג (1643 לספירה), ובהוספה נאמר כי ההעתק נעשה ב-ח' [שם החודש חסר] ה'תט"ז (1655/56 לספירה). מקום: קהיר. על פי תיאור המסמך, חלק מן הנכס כלל חדרים הפונים אל חצר פנימית וגן (וחלקם הושכרו). הכינוי "המרבע" משמש לאורך המסמך לתיאור הנכס, ואולי מציין מתחם מגורים משפחתי "מרובע". לנכס הייתה גם דירה בקומה עליונה. בעת כתיבת השטר המקורי בשנת 1643, מרדכי רקאק שכר נכס אחד, ושמואל אבן יחיא שכר נכס אחר מתוך אחזקות הנדל"ן של משפחת קסטרו (וייתכן שהרחוב עצמו נקרא על שם המשפחה, שורה 3). יצחק בן יעקב קסטרו מסדיר את העברת הנכסים במתנה לבנו, התלמיד יוסף. יש להוריש מתנה זו בתוך המשפחה, "מיוסף לבנו ולבן בנו עד עולם או בירושה על פי התורה". יצחק מתנה כי אין למשכן את הנכסים כרכוש נישואין בשום כתובה או כערבון לחובות. המסמך מזכיר גם את אחותו של יצחק, אסתר, אלמנתו של יוסף סעדיה, ומצוין כי יוסף (קסטרו) היה גם אחיינו של יוסף סעדיה מצד אמו ("בן בתו") — משמע שיצחק ויוסף סעדיה נשאו איש את אחות רעהו. שם אשתו של יצחק קסטרו אינו נזכר. המסמך מפנה לכמה מסמכים קודמים שהובאו בפני הדיינים לאישור. הראשון שבהם נושא תאריך יום חמישי, ג' בניסן ה'ת"ב (1642 לספירה), חתום בידי חביב דנון ומשה [...]. המסמך השני מתוארך לשנת 1643, חתום בידי משה ראובן הסופר, יצחק קסטרו ויהודה [...]. הדיינים הבאים אישרו את המסמכים הקודמים: יהודה (?) בן חזקיהו הכהן, מנחם הכהן, ו[...] ברוך, בתאריך יום שני ח' ב[...] ה'תט"ז (1656 לספירה) בקהיר. במסמך מופיע רצף חריג של שורות סיום המציינות את הסופרים המקוריים, אישור תוקף, וכי הועתק בשנת ה'תט"ז. עדי המסמך הם שלמה בן שמואל, סומך הכהן (הסופר/המעתיק), ושלמה בן עזרא פטסו (?פטסו) הלב(?). ייתכן ששם המשפחה האפשרי פטסו הוא איות חלופי לשם המתועד (פתסו) במסמך אחר.