שריד כתובה. מקום העריכה: ורדוניא דבגדד — פרוור של בגדאד על נהר החידקל (דגלת)

תיאור

שריד כתובה. מקום העריכה: ורדוניא דבגדד — פרוור של בגדאד על נהר החידקל (דגלת). מתוארך: י"ג בניסן י"ג[..] למניין השטרות (מניין סלאוקידים), כלומר בטווח 889–988 לספירה. החתן: [...] בן יוסף. הכלה: מרים בת יוסף. סביב מסמך זה נכתבה ספרות מחקרית ענפה, הן בשל מקום עריכתו הייחודי והן בשל תאריכו הקדום. סימון הופקינס ("The Oldest Dated Document in the Geniza?", עמ' 92–93) סבר שכתובה זו עשויה להיות קדומה מהלפר 331; אולם אולשובי-שלנגר ("Les plus anciens documents datés de la Guenizah du Caire") הראתה שסברה זו נשענה על קריאה שגויה של התאריך, שהוא למעשה במאה הי"ג למניין השטרות, ולכן בין 889 ל-988 לספירה. על מסמך זה ראו גם את מאמרו של נ' גולב, "A Marriage Deed from 'Warduniā of Baghdad", Journal of Near Eastern Studies 43.2 (1984), עמ' 152–56. (המידע מבוסס על מאמרם של קרקובסקי ושטרן על "המסמך המתוארך הקדום ביותר מגניזת קהיר" [הלפר 331], שהתפרסם ב-Journal of the Royal Asiatic Society ב-2021.)