שטר מכר. מתוארך לעשור האחרון של רביע א' שנת 512 להיג'רה, היינו יוני 1118 לסה"נ. מסמך המתעד מכירה של רבע מחלק חדש של בית קטן (دويرة, דוּוַיְרָה) בפוסטאט, על ידי חסן בן שבת היהודי לעלי בן […]. בצדו האחורי של המסמך מופיע מסמך משפטי נוסף הנוגע לאותו אדם. ח'אן קורא את שם המוכר כחֻסיין אבן שבאב ואת שם הקונה כעלי בן מחמד בן אחמד, המוכר בכינויו אבן אלצ'יני. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל קריאתו של ח'אן.
תרגום לעברית
צד א
בשם האל הרחמן והרחום.
זה מה שקנה עלי בן [מחמד בן אחמד, הידוע כאבן אלצ'יני, המתצרף (חלפן) בשער] אלג'פאר בפסטאט מחסין בן שבאב היהודי. הוא קנה ממנו בתקיעת כף אחת ובחוזה אחד
את כל הרובע, שישה חלקים מעשרים וארבעה [חלקים] מכל הבית הקטן המחודש, אשר המוכר הזה הצהיר כי חלק זה שלו, בבעלותו,
בעלות שרירה וזכות בת-תוקף בידו. והם (שישה החלקים) כל חלקו ומנתו ממנו. המחצית, שנים-עשר חלקים מעשרים וארבעה חלקים, הייתה קודם לכן בבעלות הקונה הזה.
בסך הכול, מכוח בעלותו הקודמת ומכוח קנייה זו, זכה במחצית וברובע, שמונה-עשר חלקים מעשרים וארבעה חלקים. זהו הבית הקטן המחודש בעל הדלת המרובעת, הפרוזדור,
הדלת השנייה, קומת הקרקע הצרה בעלת התקרה (המקושטת), הטרקלין ושני העמודים. בקומה העליונה יש מעקה, מדרגות ו"אזור פרוש" הצופה אל דלתו, וכן צינור המים המיוחד לו
[...] הוא ממוקם בפסטאט-מצר [...] מחובר לרחוב המוליך ממנו אל סויקת אלמופק (השוק הקטן של אלמופק) [...]
ואלקלוץ, המחסן, השוק הגדול ורחובות ומקומות אחרים הצמודים זה לזה. ארבעה גבולות מקיפים [ומכילים את הבית הקטן הזה.]
הגבול הדרומי משתרע עד להריסות שבבעלות עביד בן והיב הבנאי. הגבול הצפוני משתרע עד [...]
מחודש [...] השייך לו. הגבול המזרחי משתרע עד לרחוב המפריד בינו לבין ההריסות המחודשות הידועות כיום בשם אלאואסי [...]
ואליו פונה דלתו. הגבול המערבי משתרע עד לבית הידוע כ(בית) האיכרים. (הוא רכשוֹ) עם הגבולות של כל מה שכלול במכר זה הנזכר
במסמך זה, זכויותיו, אדמתו, בניינו, קורות העץ שלו, כל מה שבתחומו מכל מידה, כל הזכויות הידועות כשייכות לו והמיוחסות לו, כל זכות השייכת לו
בפנים או בחוץ נמנית עם זכויותיו. וכל מה שכלול במכר זה הנזכר במסמך זה (נקנה) בשנים-עשר דינר, במשקלם התקני,
זהב, מטבע טבוע במשקל מלא ובסגסוגת טובה, בקנייה שרירה, חוקית, פועלת, תקפה ותוקפית, ללא כל תנאי הפוסלה או הבטחה המבטלתה.
הקונה הזה שילם מכספו הנקי למוכר הזה את כל המחיר הנזכר, וזה קיבל ממנו את הסכום ופטרוֹ, ואת צאצאיו ויורשיו (ממנו) ומשבועה עליו או על חלק ממנו,
בפיטור שריר, פיטור של קבלה מלאה, כשהוא (הסכום) במטבע טבוע במשקל מלא, שנים-עשר דינר. הקונה הזה מסר [...]
את המכר הזה הנזכר במסמך זה, וזה קיבלוֹ ממנו והגיע לרשותו [...]
הוא רשאי לעשות בו כפי שהבעלים עושים ברכושם, בלא איש שיפריעו או ימנעו זאת מכל סיבה שהיא. וזאת לאחר ששניהם הודו כי בחנו [את כל]
הבית הקטן הזה והתוודעו אליו התוודעות שרירה. ועל בסיס זה ערכו את העסקה ביניהם כאמור. ואז נפרדו גופנית, לאחר השלמת המכר הזה
וחיובו, ברצון הדדי ובכוונת ביצוע משני הצדדים. וכל טענה שתתעורר נגד הקונה הזה בנוגע לכל מה שכלול במכר זה הנזכר במסמך זה
או בחלק ממנו או מזכויותיו, הבאה מכל אדם אחר שהוא, על המוכר הזה למסור את כל הזכות המוטלת עליו בזאת ומחויבת לו
בדרך של השבת מחיר, ערבות לשווי או מסירה של דבר כלשהו. (הוא אחראי) עד שימסור זאת כולו לקונה הזה, באחריות שרירה, בחייו ובמותו, כחיובו מכספו הנקי, וזוהי
זכות לו (לקונה). ושניהם התחייבו בכל זאת. וקיבל הקונה הזה מן המוכר הזה את כל זאת בקבלה שרירה. וההודאה של המוכר והקונה בכל זאת הועדה
לאחר שהוקרא לפניהם, בעשור האחרון של רביע אלאול שנת חמש מאות ושתים-עשרה.
חתימות עדים
עבד אל-סלאם בן עלי [...] העיד על
הודאת המוכר והקונה בכל האמור בו,
בתאריכו.
אסמאעיל בן עבד אל-סלאם בן אל-מסבּח העיד
על הודאת המוכר והקונה בכל האמור בו, בחודש תאריכו.
מרשד בן יחיא בן אל-סהם העיד על הודאת
המוכר והקונה בכל האמור בו, בתאריכו.
הבּת אללה בן מסלם בן אל-חסן בן מסלם העיד
על הודאת המוכר והקונה בכל האמור בו, בחודש תאריכו,
והעיד עליהם כי הם בקו הבריאות ובעלי כשרות משפטית לנהל את ענייניהם, והוא מכיר אותם.
צד ב
בשם האל הרחמן והרחום. השבח לאל לבדו, וברכותיו ושלומו על אדוננו מחמד ובני ביתו.
אבו אל-חסן עלי בן מחמד בן אחמד, הידוע כאבן אל-ציני, השולחני (אל-מתצרף) בשער אל-ג'[פאר]
בפסטאט, שהוא הקונה הנזכר בצדו הפנימי (הפָּנים) של המסמך, הודה בנוכחות עדי חלק זה (אל-פ[צל])
שבצד ב', והזמינם להעיד עליו, כשהוא בדעה צלולה ובגוף בריא ובעל כשרות משפטית לנהל את ענייניו, מרצון ולא מתוך כפייה
ולא הכרח ולא לחץ ולא בורות במה שהודה בו, כי יצא מידו ועבר
[מרשותו לר]שות בו עלי בן פרח היהודי השומר: כל הרובע — שישה חלקים מתוך עשרים
וארבעה חלקים, משותפים ובלתי מחולקים, מכל הבית הקטן המוגדר והמתואר בצד הפנימי, [ואין] צורך להגדירו מחדש
[ולהזכיר זאת בחלק זה של המסמך ...] כל המחצית — שנים עשר [חלקים מתוך עשרים]
וארבעה חלקים [...] חילקו אותו ביניהם לשתי מחציות שוות, בהתאם למה
שהוּעד בשטר הקנייה, שתאריכו זהה לתאריך חלק משלים זה ועדיו הם עדיו, הכולל
את סכום המחיר עבור זאת, והוא שבעה ועשרים דינר ומחצית הדינר, וקבלתם אותו, והמסירה,
וההסכמה, וההיפרדות, ואחריות על פגם בבעלות (צ'מאן אל-דרך). ולא נותרה להם בַּמָּה שמכרו כל זכות ולא תביעה מכוח בעלות ולא
קנייה ולא הרחקה ולא העברה ולא ירושה ולא הורשה ולא שותפוּת ולא חלוקה ולא פרשנוּת ולא
המחאה ולא העברה ולא מגורים ולא מתנה לחיים ולא הענקה ולא שכירות ולא חכירה ולא התחייבות ולא סבך ולא
צדקה מוקנית ולא הקדש ולא זכות קדימה (שֻׁפְעה) ולא זכות הנאה. ועל כך הם הזמינו עדים להעיד על עצמם,
מרצון, לאחר שהוקרא להם, בעשרת הימים הראשונים של חודש שעבאן, בשנת חמש מאות ושתים עשרה.
אסמאעיל בן עבד אלסלאם בן [אל]מסבּח [...] העיד
על הודאת המודה ומקבל ההודאה על מה שבו.
העידו המודה [ומקבל] ההודאה על מה שבו.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.