מכתב עסקי הממוען לדיין רבי אליהו בן זכריה. כתוב ביהודית-ערבית

צד א

1. לשירות הדרת מולאי וסיידי השיח' הנכבד והמעולה
2. אבו אלפרג' הדיין, יאריך אללה ימיו ויתמיד כבודו
3. וישמרהו, ויאסוף השמל בו לטובה ולבריאות.
4. ואודיע למולא כי מה שקרה לי שם
5. [...] מעט בכל ענייני, ובאללה לא הצלחתי למכור
6. אפילו בדרהם אחד. הקנד (סוכר גבישי) אינו שווה דבר, ובאללה יש אצלי ממנו
7. בכ־90 דינר שאינו שווה אפילו עשרה מתא־
8. קיל. וגם, באללה, לא נחסך מאיתנו הפסד ב־
9. סוכר של שישה דנאניר מצרים, אחרי שמכרתי אותו
10. בהקפה של חמישה חודשים, והמולא האב יודע את הפרשה.
11. וגם אבראהים בן הארון יודע את הפרשה, וגם
12. בן האמון אבראהים לא נפרד ממני אלא בחמישה
13. מתאקיל, וחמשת המתאקיל שיש לו ב־

שוליים

14. קנד אינם שווים רבע.
15. ועכשיו, באללה,
16. אילו היה לי בבית
17. דרהם אחד, הייתי מלווה
18. למולא, אבל
19. כבר מכרתי את הסוכר לבדו
20. [...] הפסדתי חצי דינר
21. פ.[...] . . .
22. שלם [...]
23. אקרא [...]
24. תג[...]

צד ב

25. זמן הסוכר [...]. זה כל מה שיש לי לומר לך בעניין. ואני
26. בכוונתי לשלוח את הקנדי (סוכר-מתוק) שלי ולהציגו בפֻסטאט. ובאשר למה שאמרת לי, לשלוח
27. את שלך — מי שיקבל ממני את דמי הסוכר יקבל את הקנדי אשר
28. שייך לך, לאחר שאחלק אותו. זה כל מה שיש לי לומר לך בעניין. אני מצפה למכתב מן המולא
29. במהרה, על מה שראוי לקנות בדמי הסוכר, מה שישביע את רצון המולא —
30. אף שנשבעתי שלא אקנה לאיש דבר ולא אמכור לו. זה כל מה שיש לי לומר לך בעניין.
31. וה[פנינה] בידי מנקב הפנינים עם [...], והם, אם ירצה השם, יגיעו ל־
32. חג. ושלומך יגדול לעד.