מכתב ותשובה הלכתית, הכתובים משני צידי אותו דף נייר, המתארים את סיפורו של אדם שרוי במצוקה, בעיקר בשל חובות שרבצו עליו. סביר להניח שהמכתב עוסק בשלב מוקדם יותר של הפרשה, הנידון אף בתשובה הלכתית נוספת. כתב היד נראה ככתב ידו של ברכות בן שמואל.
תרגום לעברית
צד א
הממלוך נושק את הקרקע לפני הדרת מושב אד[וננו,
ירומם ויגדל ויחיה לעד, ומודיע כי כבר הגיש
לפני הדרת מושבו, ירומם, רקעה (בקשה בכתב) הכוללת מעט
הסבר על מצבו. יצאו כמה מתלמידי סיידנא (אדוננו) והזכירו
לכאדם (המשרת) בשם מולאנא (אדוננו) שאין ביכולתו להשלים
את העניין אלא לאחר המועד. וכבר קדמה הבטחתו
הנדיבה להשלים את מה שהיה ידוע לו. והכאדם
במצב של אבדון בכל ענייניו, והוא מבקש
מחסדו שלא יזניח אותו ויפנה תשומת לב לחולשתו
ולבדידותו — מלוא תשומת לב, שכן הגיעה הסכין
אל העצם. וקשה מכול עליו עניינו של הנושה הזה
ומכך שהוא מן האטראף אלנאס (הקצוות שבבריות, אנשים קיצוניים), והוא מוצדק ואני
הפוגע בו ובעצמי, ואיני מאשים אותו, וכבר נקלעתי אליו
בעונותי הרבים. והתכלית בזה, כשייפגש
המולא עם הרייס (הראש) הנכבד מרנו ורבנו אברהם //הרב הגדול// ירום
הודו ויגדל כבודו, יודיע לו המולא את שנתברר
אצלו מן המצב, והכאדם מבקש ממנו שישיג
שישים דרהם מכל מקור שיהיה, וישלח אחר
הבעל־חוב וישאל ממנו שיחלק את הסכום לתשלומים של עשרה
דרהם בכל חודש, שכן זה מה שביקש כאשר נודע לו
המצב ונתפרסם לו //בתוך המצוקה מן הדחק// — שהרי השטר שבידו
חלוקתו עשרים דרהם בכל חודש, ותובטח
פריעת השישים דרהם בתשלומים לשישה חודשים. ואם
ייעשה כך ותהיה שם סייעתא מן השמים בזכות
סיידנא, יוקל העניין וידחה המצב עד לאחר
פסח, אם ירצה השם, וזה יהיה בזכות סיידנא ובזכות
אביו זצ"ל. הודיע הכאדם על כך לאחר נשיקת
רגליו. ושלומה של הדרת אדונינו הקדושה
תגדל ולעד אל תדל נצח סלה אמן
צד ב
בעניין ראובן, שיש נגדו שטר חוב [...]
והוא חסר יכולת לפרוע, ואין לו במה להתפרנס, לא
הוא ולא בני ביתו, עד שאילו היה יכול, היה נשבע
ליריבו שבועה חמורה שאין לו דבר ואין
ביכולתו, ושחלק מן המזון והריהוט אינם שלו
אלא של אחרים, ויריבו לוחץ עליו ומגיש נגדו תביעה
בנימוסי גויים (ערכאות של גויים). אם יודה לו, ייתכן שיצערוֹ
ויאסור אותו ולא ישעה לפסק שריעה (דין) של ישראל.
ואם יכפור, יחייבנו הקאצ'י (שופט מוסלמי) בשבועה,
ויירא מן העונש. יורנו: האם כאשר עובר בעל הדין
העברייני ומגיש נגדו תביעה בנימוסי גויים, האם מותר לו
להישבע שאין לו עליו חוב לפי אותו פסק
ויהיה פטור, אם לא? והאם החוב עומד בתוקפו כאשר
נודע לו מצבו של החייב וידע את אמיתות
עוניו — האם ישלח אל בעל הדין העברייני ויאמר לו:
אם הגשת עליו תביעה בנימוסי גויים, לא תיוותר לך שום זכות
עליו, ותתחייב בשרע ישראל בכך וכך? יורינו רבינו ושכרו
כפול מן השמים.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.