איגרת או דרשה מפורסמת המיוחסת בדרך כלל לדניאל אלקומסי, בירושלים, לאחיו הקראים, ובה קריאה לעלות לירושלים (בצד שלל עניינים אחרים רבים). באחד הקטעים נאמר: "מאז תחילת הגלות היו הרבניים שרים ושופטים, בימי מלכות יון, מלכות הרומאים והמגושים הפרסיים, ומבקשי התורה לא יכלו לפתוח את פיהם במצוות ה' מיראת הרבנים... עד שבאה מלכות ישמעאל, שכן הם תמיד מסייעים לקראים לקיים את תורת משה, ועלינו לברכם [על כך]. עתה אתם בתוך מלכות ישמעאל, והם נוטים חסד למקדשי החודש על פי מולד הלבנה. מדוע אפוא תיראו מן הרבנים?... כי באמצעות מלכות ישמעאל שבר האל את מטה הרבנים מעליכם." (התרגום לעברית מבוסס על תרגומה לאנגלית של רוסטוב, Heresy, עמ' 117). הטקסט נערך במקור בידי יעקב מאן, ובהמשך נערך מחדש ותורגם בידי ליאון נמוי במאמרו "The Pseudo-Qūmisīan Sermon to the Karaites", שהתפרסם ב-Proceedings of the American Academy for Jewish Research כרך 43 (1976), עמ' 49–105.