מכתב מיהושע השופט, ככל הנראה אל קהילת חלב

תיאור

מכתב מיהושע השופט, ככל הנראה אל קהילת חלב. תיארוך: בסביבות שנת 1020 לספירה (לפי גיל) או סוף שנות ה-1020 עד תחילת שנות ה-1030 (לפי פרנקל). גיל זיהה את השולח כיהושע בן יאיר הכהן, הכותב מטבריה. פרנקל טען לעומתו כי השולח הוא יהושע הלאדקי, הכותב מן הרקה (כלנֵה). המכתב מספר על הופעתו של נשיא כזב בשם שם טוב, שנופף במסמך המייחס אותו לבית המלוכה של דוד המלך. הוא השתלט על הקהילות היהודיות במצרים ובארץ ישראל, הטיל מסים, מינה סגנים ושליחים — שהמכתב מכנה אותם במונחים היווניים "קנטורין" ו"אוקונומים" (kenturion = קנטוריון, ו-oikonomos) — שישבו כדיינים. אנשי כל הקהילות "ממצרים ועד כלנֵה" קיבלו את סמכותו, צייתו לו וכיבדוהו. כעבור שנתיים, כשהתברר שהוא רמאי, גורש מטבריה — שהייתה מרכזו המנהלי — ומת בדרכו ל"אדום", היינו ביזנטיון (על פי פרנקל). זיהוי הנמענים כקהילת חלב מסתמך, ככל הנראה, על האמירה בשורה 58 שמכתב זה נכתב בתשובה לבקשתו של יעקב החבר, שגיל ופרנקל מזהים כיעקב בן יוסף החבר, מנהיג קהילת חלב. ארנולד פרנקלין דן במסמך ומספק תרגום חלקי: "אחינו, אתם מודעים לדברים הנוראים שפקדו את קהילתנו ואת קהילתכם, את מצרים, ירושלים וכל ארץ ישראל, מידי אותו כביכול נשיא, שרכש לעצמו מוניטין [או ליתר דיוק: היה ידוע בשם שם טוב] והחזיק בידו מגילת ייחוס. הוא פסק הלכות, גרם מכאובים, ייעד עוזרים, מינה סגנים, כתב מכתבים, שלח רצים, גבה מסים ונדד ממקום למקום להשפיט את ישראל... בארצכם היו לכם הסנהדרין והחברים, חכמים ותלמידים, האמיצים בתורה מכל, ובכל זאת נכנעו לסמכותו ונהגו בו בכבוד וביראה, בלא לבדוק כראוי את ייחוסו. הם שתו את דבריו בצמא, שיבחוהו, הספידוהו לפני האומות והיללוהו בפני מלכים ונסיכים בכל מקום שהגיע אליו, מפוסטאט ועד רקה. לא חכם, לא 'ראש' ולא תלמיד עצר בעדו; חרמותיו כובדו ופסיקותיו נרשמו בפני כול. לאחר שנתיים התגלה כי אינו נשיא וכי הקהילות לא הבחינו שהייחוס שטען לו היה מזויף. אף על פי כן, המשיכו לכבדו, בטענה שהוא עדיין תלמיד חכם".