T-S 20.19

תיאור

מכתב מקהילת היהודים הרבניים ברמלה אל קהילת היהודים הרבניים בפוסטאט. תאריך משוער: בערך 1050 לסה"נ. כתוב בתערובת של עברית וערבית-יהודית, כאשר הכתובת על גב המכתב כתובה בכתב ערבי. המכתב דן בעניינים הבאים: (1) דברי שבח ותהילה לקהל פוסטאט (שורות r1–12); (2) דרישות שלום (r12–17); (3) אישור על קבלת המכתב שנשלח מקהל פוסטאט (r17–20); (4) התנצלות על קוצרו של המכתב הנוכחי (שלמרות זאת אורכו לפחות 50 שורות וחצי מטר), שכן הקהילה נתונה ברדיפות והאב בית דין מבוקש על ידי השלטון (r21–24); (5) דיווח על כך שכאשר דניאל בן עזריה עבר דרך רמלה בדרכו למצרים, הם חלקו לו כבוד, אך לא ידעו אז שדניאל ביקר קודם לכן בירושלים, ושם התפללו עליו הגאון שלמה בן יהודה ובנו אברהם הרביעי, והכריזו עליו כיורש המיועד לגאונות (r25–30); (6) משהגיע דניאל לרמלה, הוא "השתלט" על השוק ומינה מערבי כסגנו; פרצה מחלוקת בנוגע לשחיטה הכשרה, וקהילת רמלה החליטה להחרים את הבשר (r30–36); (7) משגיח כשרות חדש מונה, שהיה גרוע אף יותר, ודניאל בן עזריה הרחיב את כוחו (r37–47); כשהסכסוך החריף, דניאל ביקש מאבן עלון, יהודי בעל השפעה באשקלון, להתערב אצל האמיר כדי להדיח את יוסף אב בית דין ולהגלותו. האמיר ביקש את הסכמת הגאון לפני שיעשה זאת, ולכן דניאל כתב אל הגאון (שורה 50), שנתן את הסכמתו. לאחר מכן דרש האמיר אישור נוסף מאת... (כאן נקטע הקטע) (r47–54). אחד הפרטים החשובים החדשים העולים ממכתב זה הוא שכאשר דניאל בן עזריה עלה לגאונות בשנת 1051 לסה"נ, היה זה בדיוק על פי תכניתם של שלמה בן יהודה ותומכיו.

Princeton Geniza Project description: Letter from the community of Rabbanite Jews, in Ramla, to the community of Rabbanite Jews in Fustat. Dating: ca. 1050 CE. In a mixture of Hebrew and Judaeo-Arabic, with the address in Arabic script. Discusses the following matters: (1) praises for the congregation of Fustat (r1–12); (2) greetings (r12–17); (3) acknowledging the letter received from the Fustat congregation (r17–20); (4) apologies for the brevity of this letter (which is at least 50 lines and half a meter long), as the community is being persecuted and the Av Bet Din is wanted by the government (r21–24); (5) reporting that when Daniel b. ʿAzarya passed through Ramla en route to Egypt, they honored him, but they hadn't realized that Daniel had previously gone to Jerusalem, where the Gaon Shelomo b. Yehuda and his son Avraham ha-Reviʿi prayed for him and declared him the heir-apparent to the gaonate (r25–30); (6) when Daniel arrived in Ramla, he "took control" of the marketplace and appointed a Maghribī as deputy; there was a dispute over kosher slaughter, and the community of Ramla decided to boycott meat (r30–36); (7) a new kashrut supervisor was appointed, which was even worse; Daniel b. ʿAzarya gained further power (r37–47); when the conflict worsened, Daniel asked Ibn ʿAllūn, an influential Jew in Ashqelon, to intervene with the amīr to have Yosef Av Bet Din fired and banished. The amīr wanted the approval of the gaon before doing this, so Daniel wrote to the gaon (l. 50), who granted approval. The amir then required further approval from... (the fragment ends here) (r47–54). One of the important new pieces of information contained in this letter is that when Daniel b. ʿAzarya assumed the gaonate in 1051 CE, this was exactly as planned by Shelomo b. Yehuda and his followers. (Information from Goitein's published edition, index card, Mediterranean Society, IV, p. 442, and CUDL.)