רקטו: עדות משפטית מפברואר–מרץ 1160, בכתב ידו של הלל בן צדוק אב בית דין(?). אבו אלסרור פרחיה בן תקוה תובע בהצלחה את הזכות לרשות שימוש בחמישה דינרים המצויים כבר בידיו, המגיעים לו מנכסי השותפות של אבו נצר בן ח'לף ואבו אלחסן בן אבו אלוחש. בית הדין דרש מפרחיה להעמיד "ערב" (אבו סהל אלתאג'ר הלוי בן יוסף הלוי בן איוב), וזה איפשר לבית הדין להקצות לפרחיה את הכספים מן השותפות בעוד חשבונות השותפות עדיין מתנהלים. לאחר מכן הפכו הכספים לרכושו החופשי והמוחלט של פרחיה. דרישתו של פרחיה שהכספים ישוחררו מן השותפות ולא מאדם מסוים שהפקידם מרמזת על כך שלשותפות הייתה זהות תאגידית משלה. כאשר פרחיה תובע את אבו נצר ואת אבו אלחסן, הוא תובע אותם כשותפים הנושאים באחריות משותפת ומלאה כלפיו. יחסי שני השותפים זה לזה עשויים אפוא להידמות ליחסי ה"ערבות" שבין פרחיה לאבו סהל. עדים: הלל בן צדוק אב בית דין ונתן בן שמואל החבר. (על פי ליברמן, "A Partnership Culture", 39). ורסו: רשימת נדוניה. הכלה: סת אלבנאת בת יוסף. החתן: מבורך בן אבו עלי. מוהר מוקדם: 10 דינרים. מוהר מאוחר: 30 דינרים.
תרגום לעברית
צד א
חצר אלינא אנו בית דין אבו אלסרור פרחיה בר תק[וה]
הידוע כאבן אלאמעט, ובידו חמישה דנא (דינרים). הוא הצהיר שהם מסך
השטר שהיה שותפות (שרכה) בין אבו נצר בן כלף לאבו אלחסן
בן אבו אלוחש, וביקש שיהיה לו זכות התעסקות בהם.
דרש ממנו הדרת אדוננו "רכב ישראל ופרשיו" שימצא ערב על
הסכום הזה. הוא יצא והביא את השיך אבו סהל אלתאגר (הסוחר)
הלוי בן רב יוסף הלוי בן איוב נע, וזה ערב לסכום הזה
שברשותו כלפי הדרת אדוננו. בתאריך [...]
שהוא חדש אדר אתעא, חצרו שני עדים מישראל, והם השיך
אבו אלמנגא הכהן, בנו של השיך אבו אלופא הכהן, והשיך אבו אל-
חסן, בנו של השיך אבו אלוחש סבאע. ושהדו לפנינו אנו בית דין
ששניהם ידעו //ויצאו לברר את הטענות בעניין החשבון של [מה ש]שילם עם שותפו// שזו ה[...] הנזכרת לעיל, מתוך
סך השטר [...] //[...] מה שמחשבונם [...] בתוך השטר// היתה שותפות (שרכה) בין אבו נצר לאבו אלחסן,
ושהיא מן הסך הכולל שבתוכה. וכשמענו את עדותם כך
של הנזכרים לעיל, הוזכר עם אבו סהל הלוי הזה, כל אותם חמישה
דנא הנזכרים שערב עליהם, והקצה לאבו סרור מהם
מסך השטר הנזכר. ומה דהוה קדמנא כתבנא וחתמנא
הלל בירבי צדוק אב בית דין
נתן בר שמואל החבר זקל
שוליים ימניים
חצר אבו נצר וציין [...] החמישה דנא מסך השטר
ובקש ממנו [...] ממנו על [...] דנן
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.