מכתב מאחותו של ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי בטריפולי שבלוב, אל אחיה ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי. בכתב ידו של עלוש השמש. תיארוך משוער: 1065 לערך. בעוד שישועה עוסק בייבוא ובייצוא של סחורות, אחותו פונה אליו לעזרה מתוך מצוקה קשה. גרסה נוספת של אותו מכתב מצויה בכתב יד אחר (הפרשי הנוסח סומנו בסוגריים מסולסלים בתרגום החלקי). "חיכיתי כל השנה למכתב ממך כדי לדעת את שלומך. הפֻיוג' הגיעו, ולא ראיתי מכתב. {וגברה על ליבי הדאגה.} יצאתי לשאול על מצבך, ואמרו לי שאתה חולה (ד'עיף). יצאתי מדעתי. {צמתי ובכיתי ולא החלפתי בגדיי ולא נכנסתי למרחץ, לא אני ולא אחותך.} נדרתי לא לאכול ביום, לא להחליף את בגדיי, ולא להיכנס למרחץ, לא אני ולא בתי, עד שיגיע מכתבך עם בשורותיך. הספינות הגיעו, ואני ירדתי, כשידי על ליבי, לשמוע את שלומך. האנשים ירדו וסיפרו לנו שאתה שלם. הודיתי לאל שנתן סוף טוב." גויטיין, ואחריו קרקובסקי, השתמשו במכתב זה להמחשת עוצמת הקשר הרגשי בין אח לאחות, וכן את התפיסה של הצום כהשתדלות בעד יקיר חולה. אך בה בעת עולה מן המכתב שהקשר ביניהם נזנח — האח לא יצר קשר עם אחותו כבר שנה שלמה, ואף לא שלח לה דרישת שלום במכתבו לתמאם ("ליבי נפצע מכך"). בינתיים נקלעה האחות למצוקה כלכלית חמורה. נדרי ההתנזרות שלה וחזרתה העיקשת על "אין לי איש מלבד האל וממך" הם גם הפגנה של הסבל שגרמה לה התנהגות אחיה, של המחשבה המתמדת שהיא מקדישה לו למרות הזנחתו, וניסיון להוציא ממנו סוף־סוף תגובה. באשר לפרטי מצוקתה הכלכלית, קטע רלוונטי תורגם בידי קרקובסקי: "אחי, נסתבכתי בביצה שאיני חושבת שנוכל להיחלץ ממנה — אני ונערה יתומה קטנה (כלומר, בתה). מה שקרה הוא שחתני (כלומר, ארוסה של הבת) שהה בסלרנו בחורף וחזר רק עם הספינות המצריות; ואז אמר לי, 'אקח את הנערה'. אמרתי לו, 'מה עלה על דעתך? כפי שהייתי השנה, אין לי מאומה'. ואז יעצו לי אנשים שאלווה ואיכנס לחובות (כלומר, לשם נדוניה נאה) ואתן לו אותה, כי הרום (כלומר, הנורמנים) הבעירו את העולם. עתה... אם היו בני חורין נמכרים בדרהמים, אני הייתי הראשונה להימכר, כי אין ביכולתי לתאר לך את מצבי... (נשבעת) בשורות הללו שכשהגיע פסח לא היה בידי אפילו חרדל בשווי פרוטה, אף לא דרהם אחד; במקום זה קטפתי סרפד מן החורבות ובישלתי אותו... אחי, עזור לי עם חלק כלשהו מן החוב הזה שבולע אותי — אל תעזבני ואל תשליכני." ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי, אגב, היה נוטה לחלות: קרקובסקי מציין מכתבים נוספים המעידים על כך, ובנוסף עדויות משני מסמכים אחרים. (המידע נסמך בעיקרו על גויטיין, גיל וקרקובסקי.) זהו העתק שני של אותו מכתב.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.