**Recto:** עצומה אל מצליח גאון מאשה המבקשת להתגרש

תיאור

**Recto:** עצומה אל מצליח גאון מאשה המבקשת להתגרש. ככל הנראה משנת 1127. הטקסט נדון בפירוט, עם תרגום, בעבודת הדוקטורט של עודד צינגר, עמ' 201–202: מליחה בת אבו אלפצ'ל ביקשה להתגרש. היא טענה כי בעלה סובל ממחלות רבות וכי ילדיו מנישואיו הקודמים סוטים מן הדת. מליחה חששה לשלום ילדיה שלה במקרה שתמות. בידינו עצומה נחרצת שנכתבה בשמה אל ראש היהודים, רבי מצליח הכהן, המודיעה לו את הדברים הבאים: "אני אשתו של אדם, החלפן. במשך שמונת החודשים האחרונים ביקשתי גירושין שוב ושוב, אך לא הצלחתי להשיגם. חשבתי שעם בואך הנעלה לא תדחה מתן פסק דין לי או לאחר (בשמי) אף שעה אחת. הוא אדם מוכה מחלות ותחלואים רבים. ילדיו רחוקים מן הדת ואחרים. השפחה חוששת פן יתפוס אותו או אותי מה שחתום על בני האדם (כלומר המוות). אין שום ערובה מה יקרה עמו ועם ילדיי. בחוק האלוהי אשר בידך! בחן את מצבי והוצא פסק דין במהירות, יהא אשר יהא. השפחה מינתה נציג, אך לאחר כל שנעשה לאיש, הוא אמר שלא ישוב לתווך בינינו. השפחה ביישנית, אין לי לשון לדבר בה. בהוריך! בחן את מצבי ואנא שחרר אותי. .... כל שאני רוצה הוא שחרור השפחה, בכל דרך שתידרש. ומה שהחוק האלוהי מחייב". אנו שומעים על הצלחתה הסופית של מליחה במאבקה לגירושין ממסמך אחר. רישום בן ארבע שורות בעמוד מפנקס בית דין מתעד שביום 28 ביוני 1127 מינתה מליחה את נתן הלוי בן אברהם כנציגה לתבוע את בעלה. אחרי רישום קצר זה מופיע רישום נוסף של מינוי נציג בעניין שאינו קשור. ואולם הרישום הבא בפנקס בית הדין מתעד כי באותו יום ממש הגיע לבית הדין חזן שהיה אחד מעדי המינוי הראשון, יחד עם שני פרנסים מן הקהילה. שלושת הגברים הצהירו בפני בית הדין כי ביצעו קניין סמלי ממליחה, המאשר שהיא מוותרת על מלוא המאוחר שלה ומוכנה להישבע על תביעותיה בנוגע לנדוניה. גם בעלה ביצע קניין סמלי המאשר שאין לו כל תביעה כלפיה. נראה שמליחה קיבלה את גיטה. **שוליים של הרקטו, וורסו:** רישומים רבים בכתב עברי וערבי. לא ברור עד כמה, אם בכלל, נוגעים למכתב העיקרי שברקטו. שלמה הלוי בן משה נזכר. רבים מן הכיתובים בערבית נראים כביטויים פורמליים ממכתב אל אישיות רמת מעלה (מתוארת במקום אחד כאמאם ואמיר), ככל הנראה תרגול של סופר.