תיאור
טיוטה(?) של פרוטוקול בית דין. מתוארך: כ"ט בניסן א'תקמ"ג למניין שטרות, הוא אפריל 1232. האלמנה (סת אל-)תג'אר בת מנצור טוענת כי עשרה חלקים בבית בבלביס שייכים לילדיה בתור יורשי אביהם המנוח. בעלה של גיסתה של תג'אר, אבו אל-עלאא בן יוסף הכהן, מציג שטרות בערבית — שאינם מאומתים על ידי בית דין יהודי — המראים שסבתם של הילדים מכרה לו את אותם חלקים. הוא טען כי בבלביס אין נוהג של אישורים כאלה. תג'אר מציגה מצידה מסמך בעברית שעליו חתומים עדים, אך גם הוא לא אומת על ידי בית דין. בעצת מומחים מסכים אבו אל-עלאא לשלם לאחייניו 300 דרהם. (המידע מבוסס על גויטיין, וכן על הערותיו וכרטסת האינדקס שלו.)
Princeton Geniza Project description: Draft(?) of a court record. Dated: 29 Nisan 1543 Seleucid, which is April 1232 CE. The widow (Sitt al-)Tujjār bt. Manṣūr claims that 10 shares in a house in Bilbays belong to her children as heirs of her husband. Tujjār's sister-in-law's husband, Abū l-ʿAlāʾ b. Yosef ha-Kohen, produces Arabic deeds, not confirmed by a Jewish court, showing that the children's grandmother had sold him those shares. He asserted that in Bilbays such confirmations are not customary. Tujjār produces a Hebrew document witnessed, but not validated by a court. At the advice of experts, Abū l-ʿAlāʾ agrees to pay his nephews 300 dirhams. (Information from Goitein, Med Soc, vol. 4, p. 276, and Goitein notes and index card linked below.)