מסמך משפטי — פרוטוקול בית דין. המקום: פוסטאט. התאריך: העשור האחרון של שבט ד'תתקכ"א = ינואר/פברואר 1160, תחת רשותו של הגאון נתנאל הלוי. חייא בן יצחק (בן שמואל הספרדי) השקיע 65 דינרים אצל הסוחר (אלתאג'ר) אבו אלחסן טוביה בן אבו סעד שמואל הלוי הסוחר, הידוע גם בשם אבן טיבאן, בעסקת קומנדה, כאשר הרווחים אמורים להתחלק שווה בשווה בין השניים. הפסדים במסחר צמצמו את קרן ההשקעה ל-39 דינרים, וחייא שכר את הבשׂם (אלעטאר) אבו אלרביע סולימאן רב שלמה בן יהודה הכהן כדי לגבות מטוביה את הסכום שנותר. שלמה קיבל 30 מתוך 39 הדינרים שציפה להם — אותו סכום עצמו ששלמה כנראה הקדים לחייא לפני יציאתו לדרך. הסוחר אבו אלחסן אדונים בן אברהם השר נאנו גובה עוד 10 דינרים נוספים, שגם אותם הקדים לחייא. המסמך אינו מפרט תנאי שותפות ראשוניים לעניין ההפסדים, אך נראה שבית הדין פסק כי אבו אלחסן חב בשליש מן ההפסד של 26 הדינרים (שמונה דינרים ושני שלישים). לאחר שכבר החזיר 40 דינרים, הוא עדיין חייב שבעה דינרים ושני שלישים. בגין יתרה זו כתב אבו אלחסן שטר חוב. משכך שוחרר אבו אלחסן מכל התחייבות כלפי חייא, ושלמה מסר את המסמך שחייב את אבו אלחסן בחלקו בנכסי הקומנדה — אם כי הבהיר שאבו אלחסן עדיין כפוף ל"שבועת השותפין", דבר המלמד שאבו אלחסן יישא באחריות במקרה של טיפול לקוי בנכסי הקומנדה. (המידע נמסר בחלקו על פי ליברמן, "A Partnership Culture", עמ' 238.) על המסמך חתומים הלל בן צדוק אב בית דין ופרחיה בן יוסף.
תרגום לעברית
צד א
מעשה שהיה לפנינו אנו בית דין החתומים למטה, וזה שבעשור האחרון מחו[דש] שבט
דשנת אלפא וארבע מאה ושבעין וחד שנין לשטרות בפסטאט מצרים דעל נילוס נהרא, ברשותו
של הדרת יקרת צפירת תפארת כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו יחיד דורנו מאיר דרכינו נסיכנו ונשיא
אלהים בתוכנו אדוננו נתנאל הלוי רכב ישראל ופרשיו יהי שמו לעולם — הופיע השיח' אבו אלרביע סלימאן ה
כהן אלעטאר, כג"ק מרנא ורבנא שלמה הכהן השר הנכבד סגן הכהנים ועוזם שצ"ו בן אדיר[נו כג"ק] מרנא ורבנא
יהודה הכהן השר הנכבד החכם והנבון שר הכהנים ועוזם פאר הנדיבים חדות הנשי[או]ת ... ובידו שטר
שמכוחו יש לרבנו חייא בן רבנו יצחק הספרדי אצל השיח' אבו אלחסן אלתאג'ר (הסוחר) בן השיח' [אבו] סעד אלתאג'ר
הידוע כבן טיבאן, מ' ור' טוביהו הלוי הזקן היקר בן מ' ור' שמואל הלוי הנכבד נ"ע, שישים וחמישה דינרים על דרך
אלקראץ' (קראץ' — עסקת שותפות בסחורה) בחיטה, והתנאי ביניהם היה שהרווח יחולק ביניהם לשני חצאים שווים בשווה. ואחר כך הופיע גם מ' שלמה הכהן, וביד[ו]
ייפוי כוח מאושר מאת מ' חייא הממנה אותו טוען מטעמו לתבוע מהשיח' אבו אלחסן את סכום כולל זה עם שובו מ
המסע. וכאשר נאספו שניהם לפנינו אנו בית דין, אמר השיח' אבו אלחסן הלוי שהנותר בידו מן הסכום
הנזכר אחרי העיסקה בו הוא תשעה ושלושים דינרים, לפי הידוע במחיר החיטה ביחס למה שהיה עליו
בשעת קנייתה, כפי שאמר. ולפי חשבון זה נסתיים חשבונו של השיח' אבו אלחסן הלוי עם כל
שותפיו למעאמלה (עסקה) בשנה הנזכרת, בחשבון שישים דינרים לכל מאה דינרים. וקיבל מ' שלמה הכהן מאבו
אלחסן הנזכר מסכום זה שלושים דינרי זהב במטבע עין, והוא הסכום שרבנו חייא הנזכר היה
לווה ממנו לפני נסיעתו, וקבע לו פירעון מן הכסף [ה]מיועד לעיל. וזאת לפי מה שדרש
רבנו חייא, אשר בחר בכך. ואחר כך קיבל השיח' אבו אלחסן נאנו אלתאג'ר, מ' ור' אדונים הזקן היקר שצ"ו בן כג"ק [מ' ור']
אברהם השר הנכ' נ"ע, מן הסכום הנזכר עשרה דינרים, והם אשר הלווה לרבנו חייא, וקבע לו פירע[ון]
מן הסכום הנזכר לפי מה שדרש כתב ידו. והופיעו השיח' אבו אלרביע סלימאן הכהן והשיח' אבו אלחסן נא[נו]
והודה כל אחד מהם לפנינו על קבלת מה שהיה לו המצוין לעיל אל ידו, ופטרו את השיח' אבו אלחסן מן החוב, והעידו
על עצמם בכך, וקנינו מהם על זה קנין שלם מכעשיו. והעודף שנותר לשיח' אבו אלחסן לפי חשבון זה
היה דינר אחד, כפי שערב לו חשבונו. ולפי הסכום שחייב היה בו מהפסד כסף זה, הגיע עליו
תשעה דינרים פחות שליש. יצא מזה דינר //ב// השלמת עשרת הדינרים שקיבל השיח' אבו אלחסן נאנו,
ונשאר עליו מה שחייב לשלם מחלקו בהפסד הנזכר, והוא שמונה דינ[רים פחות] שליש.
הוסכם שיירשם על כך שטר חוב על השיח' אבו אלחסן הלוי בשם משפחת רבנו חייא החכם הנבון הנזכר.
ומסר מרנא שלמה הכהן לשיח' אבו אלחסן הלוי את השטר שעליו על קרן כסף הקראץ' //אשר// בשם רבנו חייא עליו,
אחרי שהבהיר לו שנותר עליו למי שהיה שותפו במעאמלה שבועת אלאשראך (שבועת השותפים), כדי שיהיה בבואו הבחירה בידו לגבותה
ממנו או למחול לו עליה. וכל זה היה בפנינו אנו בית דין בתאריך הנזכר לעיל, ומה
דהוה קדמנא כתבנא וחתמנא למיהוי לזכו פי אלדי מלהק וקיים.
הלל בירבי צדוק אב בית דין ז"ק"ל
פרחיה בר יוסף זלה"ה ..............
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.