שני מסמכים משפטיים הנוגעים לאותה פרשה. הראשון הוא שאלה משפטית מוסלמית בצירוף פסק ההלכה (פתווא), בכתב ערבי

תיאור

שני מסמכים משפטיים הנוגעים לאותה פרשה. הראשון הוא שאלה משפטית מוסלמית בצירוף פסק ההלכה (פתווא), בכתב ערבי. השני הוא רישום של בית דין יהודי, ביהודית־ערבית. מתוארך לשנת [12]48 להג'רה, כלומר 1832/33 לספירה. השאלה המשפטית מספרת: "אישה יהודייה מתה, ובא איש אחד ותבע שוחד מבעלה ומאחיה 'כמנהגם' (עלא עאדתהם)". פסיקתו של המשפטן אחמד אלתמימי אלח'לילי אלחנפי היא שהשוחד בטל ומבוטל, וכי הבעל והאח רשאים לדרוש את כספם בחזרה. רישום בית הדין היהודי מוסר כי יצחק לוי הופיע בלוויית שליח מבית הדין המוסלמי, הציג בפניהם את הפתווא, ותבע מן הקהילה החזר של הוצאות הקבורה של אשתו. הקהילה שילמה, ויצחק שחרר אותם מכל תביעה נוספת. עמדות שני המסמכים ניצבות בניגוד חריף זו לזו. בית הדין החנפי מתנגד, ככל הנראה, לנוהג מנהלי בתוך הקהילה היהודית ("הוא לקח שוחד כמנהגם"). לעומת זאת, במסמך היהודי־ערבי יצחק הוא זה המוצג כמי שסוחט את הקהילה בדרישה בלתי צודקת. על המסמך מוטבעות שתי חותמות רשמיות: הראשונה שייכת לרשות המוסלמית (אחמד אלתמימי אלחנפי), והשנייה לרשות היהודית יוסף מס___[?]. שם המשפחה המופיע בשורה 15 חוזר בחותמת הדיו, אך אף אחד משני האזכורים אינו קריא במלואו.