רקטו (שימוש משני): שיר סאטירי בערבית-יהודית, המכוון נגד הצביעות של אנשי הסמכות הדתית (מתפקהין, פֻקהאא')

תיאור

רקטו (שימוש משני): שיר סאטירי בערבית-יהודית, המכוון נגד הצביעות של אנשי הסמכות הדתית (מתפקהין, פֻקהאא'). קהל היעד הוא יהודי (כלומר, אין מדובר פשוט בהעתקה של שיר ערבי שרווח באופן רחב יותר), שכן השיר כולל את המונח העברי "מועיד"/חג. עם זאת, מדובר בו גם על איסור היין, דבר שיש לו משמעות רק בהקשר מוסלמי. שורת המחץ העיקרית בסוף השיר היא שהפוסקים מבלים את כל זמנם בדרשות ובהוצאת פתוות על כך שהיין אסור — וברגע שמתחילה מסיבה, הם אומרים "שכחו מן הפתוות, העבירו את היין!" כתב היד בסיסי ומגושם, וחלקים ממנו קשים מאוד להבנה. תעתיק ראשוני כדלקמן: אלמתפקהין קד כתרו צלאם פי אלמד/א/רס אדא ראו אלמנבר . . . . ולו כאן פי אלמגארס(?) ואמא פי אלכלוה . . . . ורא אל . . . כאלבאב . . . הל כלאמו צחיח אם לא תסתגהלו אלפקיה . . . אכתר מגלס פי אכר אדא ראי אלמנ{ב}ר(?) . . . גסר ליס להם שביה אלא אלמנסר(?) בכרה יפתי ובלעשי הדה שגלו פי אלמועיד יקולו ליס [[צד]] ענדנא אחרם מן אלקהוה ופי אלד/ע/אוי ינאדו האת אלדי אלקאית(?) אלקשוה(?) דענא מן צדודן וכף ענא אלפתוה האדי הי גאיתי וליס לי פיהא . . .