קטע שירה בטורקית עות'מאנית. מתוארך לשנת 1172 להג'רה (1758/59 לספירה). במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי המסמך בשלמותו כולל שני שירים המיוחסים למשורר הסופי בן המאה השבע־עשרה הידוע בכינויו עאשיק עומר (נפטר בסביבות 1119 להג'רה / 1707 לספירה), ובעקבותיהם שיר שחיבר, אולי כמחווה או כחיקוי, אדם בשם יחיא צ'אוּוּש בשנת 1172 להג'רה / 1758 לספירה. ייתכן שהמסמך מייצג שלב בהתגבשותו של יחיא צ'אווש כמשורר. עאשיק עומר הוא דמות מוכרת בשירה העות'מאנית, אף שפרטים רבים בביוגרפיה שלו נתונים במחלוקת. הכינוי "עאשיק", מילולית "אוהב", מציין משורר מיוסר אהבה, אך בעל משמעות נוספת של אוהב האל, כלומר סופי. עאשיק עומר היה ללא ספק מיסטיקן, גם אם לא ברור אם השתייך למסדר סופי מסוים; היו לו נטיות הן למסדר המוולוי והן למסדר הבקטאשי. משוררי ה"עאשיק" הנודדים באימפריה העות'מאנית, בקרים ובאזרבייג'ן דקלמו את יצירותיהם בליווי כלי המיתר הטורקי ארוך־הצוואר הידוע כסאז או בגלמה, ומכאן שהם מכונים גם משוררי סאז. שנת לידתו ומוצאו של עאשיק עומר אינם ודאיים; חוקרים שיערו את שנת לידתו סביב 1029 להג'רה / 1620 לספירה או סביב 1061 להג'רה / 1651 לספירה, כשהתאריך המוקדם מקובל יותר כיום. כמה משיריו מזכירים עיר בשם גזלוי או גזלוה כמקום לידתו, אך הבלבול נובע מכך שלפחות שתי ערים בשם זה היו קיימות באימפריה העות'מאנית ובנספחיה: אחת בקרים, הידועה בעת העתיקה כאאופטוריה (היום יבפטוריה), ואחת דרומית־מערבית לעיר האנטולית המרכזית קוניה. כמה חוקרים טורקים בולטים במאה העשרים סברו שעאשיק עומר היה טטרי קרימאי — דעה שעדיין רווחת בקרים היום, ואף הוצב לו פסל ביבפטוריה — או לפחות שנולד בקרים לפני שהתיישב במחוז אידין שבמערב אנטוליה. במסמך זה שכפל הסופר, ואולי יחיא צ'אווש עצמו, את מה שמוצגים כשני שירי הֶגֶ'ה של עאשיק עומר, שניהם וריאציות קלות על צורת המוראבע ("מרובע") — שיר המורכב ממספר בתים בני ארבע שורות המסתיימים באותה מילה; כל אחת מן הדוגמאות כוללת ארבעה בתים כאלה. בשיר הראשון כל בית מסתיים בסיומת –yuz ("אנחנו"), ובשני כל בית מסתיים ב־şimden gerü ("מעתה ואילך" או "לעולם"). זהו שיר אהבה מיוסר במסורת ה"עאשיק" הקלאסית, ומושא החיבה הוא אדם בשם מחמד שאה — ייתכן מורה סופי, אך אפשר גם שמדובר בסולטן העות'מאני מחמד הרביעי (שלט 1058–1099 להג'רה / 1648–1687 לספירה), הקיסר הראשון שתחתיו שירת עאשיק עומר בצבא. מבחינת הפורמט המסמך דומה לז'אנר הטורקי הידוע כ־cönk: קובץ כתב־יד, בדרך כלל אנונימי, של שירת משוררי סאז נודדים שמעולם לא הופיעה בדיוואן פורמלי. שירים רבים של עאשיק עומר, וכן שירים המיוחסים לו, התגלו ב־cönks, אך הת'אווי מציינת שלא הצליחה למצוא את שני השירים הללו באף אחד מן האוספים הידועים של יצירתו. ייתכן שהמסמך שלפנינו מייצג ניסיון של יחיא צ'אווש לחבר cönk שנותר מסיבות לא ידועות בלתי גמור. לחלופין, ייתכן שיחיא צ'אווש היה אחד המשתתפים ב־cönk גדול יותר שכלל גם שירים המיוחסים לעאשיק עומר, ובמקרה זה ייתכן שהסופר העלה על הכתב שירים שדוקלמו בפניו, אולי מן הזיכרון, בידי יחיא צ'אווש או בן־שיח אחר. נסיבות כאלה עשויות להסביר היטב את הכתיב הבלתי־שגרתי במקצת של המסמך.