מסמך משפטי. רישום מבית הדין. תיארוך: 1232. תיעוד עניינם של שלושה שותפים בעסק בורסקאות (עיבוד עורות), ראצ'י הכהן, מפצ'ל הכהן וטאהר, שפעלו במניית זפתא. הסכום הכולל של השותפות היה אלף וארבע מאות דרהם. ייתכן שראצ'י וטאהר החזיקו בחלקם בשותפות במשותף, וראצ'י כנראה שימש כשותף המנהל. ראצ'י מעיד כי שילם למפצ'ל עורות בשווי שבעה עשר דינרים, ובכך נותר חייב לו (ראצ'י) שלושה דינרים בלבד. מכאן מסיק ליברמן כי חלקו של מפצ'ל בסך עשרים דינרים מייצג בקירוב כשליש מערכה הכולל של השותפות. דיון קודם באותה פרשה בבית דין מוסלמי הוביל לפסיקה שחייבה את ראצ'י לשלם למפצ'ל דינר וחצי בכל חודש. נראה שראצ'י לא קיבל את הפסיקה, ובעוד שמפצ'ל היה מוכן כנראה להתפשר ולהסתפק בדינר אחד בלבד לחודש, ראצ'י מציג "מסמך אסלאמי" כדי לערער עליו. לאחר מכן מובא העניין לפני בית דינו של רבי אברהם בן הרמב"ם (אם כי העדות לא הייתה קבילה משום שאחד מבעלי הדין היה קרוב משפחה של העד). המסמך אינו מתעד הסדר סופי כלשהו.
תרגום לעברית
צד א
הופיעו הזקנים הכהנים ראצ'י ומפצ'ל, ומפצ'ל הביא מסמך מן בית הדין המוסלמי (אלמקאם אלשריף)
אל מושב הדרת יקרת צפירת תפארת מרנו ורבנו אדוננו אברהם הנגיד הגדול
הרב המובהק יהי שמו לעולם, המתאר בפירוט את שהתרחש בין הנזכרים קודם לכן.
הופיע עד — אף שהיה קרוב משפחה — והעיד כי הוסכם ביניהם, ללא פסק דין וללא קניין,
שראצ'י ישלם לו את הסכום הנזכר בשטר הערבי, דינר וחצי בכל חודש.
אמר מפצ'ל פעמים אחדות: "כבר סילקתי וויתרתי על כל שהתנהל באותו מקום
נזכר לעיל, מענייני תשלום לשיעורין וחלוקה וכיוצא בזה". תבע מפצ'ל את
ראצ'י לשלם לו דינר, כשסכום (השותפות) בכסף הוא אלף וארבע מאות דרהם, שיינתן
לפי בקשה ודרישה. אז ערער עליו (ראצ'י), ובידו שטר אסלאמי (מוסלמי). השיב ראצ'י: "אילו רבץ
עלינו סכום זה לבדו, היה זה יתרת התביעה שלי. אולם היינו שלושה שותפים — אני והוא
וטאהר, ולא היה לי ולא לטאהר במה לשלמו. ולא רצה מפצ'ל להתעסק עם
טאהר, ולא היה טאהר מתעסק עמו, ולא הלווה לו, ואני קיבלתי סכום זה ממנו, ונכתבה
עליי לגבי טאהר בידי בא כוחו חג'ה (שטר) אסלאמית, ופרענו לדיואן את שאר החוב שרבץ עלינו מאותו
סכום שקיבלתי". וקיבל מפצ'ל מן המדבגה (הבורסקי) עורות ששוויים בסביבות
17, פחות או יותר, איני יודע לאמת את סכומם המדויק, והיתרה נותרה עלינו השלוש[ה
והשיב מפצ'ל: "מן העורות הנזכרים ומזולתם לא הגיע אליי דבר מכל שהזכרת,
ולא גביתי מסכום החג'ה הזאת מאום, והיא עודנה ביתרתך עד עתה". ואת שהתרחש
בבית דין זה ביניהם כתבנו למהוי לזכו ולראיה, והיה זה בעשור
האמצעי של חדש אדר שני משנת אתקמג לשטרות, בעיר מניה זפתי הנכבדה (ג'ואד),
[רשותיה ד]אדוננו נגידננו רבנו אברהם הרב הגדול יחי לעד אמן נצח סלה
[.................................................] גמליאל בר שמחה נ"נ
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture" (PhD diss., n.p., 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.