מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תמוז 1232 לספירה, וכמעט בוודאות בין 1232 ל-1237 לספירה — ראו הסבר בהמשך

תיאור

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תמוז 1232 לספירה, וכמעט בוודאות בין 1232 ל-1237 לספירה — ראו הסבר בהמשך. זהותם של הכותב והנמען אינה ידועה. הכותב הכתיב את המכתב לבנו. השניים היו כפי הנראה סוחרים אמידים וספקים לצבא. עיקר המכתב עוסק בפולמוס סביב תיקוני התפילה של הנגיד רבי אברהם בן הרמב״ם. בני הששי (בני משפחת שושלת הנגידים הקודמת) הגישו עצומה נגד רבי אברהם לסולטאן אלמלכ אלעאדל, ובתגובה הגיש רבי אברהם עצומת-נגד חתומה בידי קרוב ל-200 בני קהילה, המעידה כי לא כפה את תיקוני התפילה שלו על איש. הכותב טוען כי כל אלה שחתמו בעד רבי אברהם העידו עדות שקר וראויים לעונש של גילוח זקנם, שכן לדבריו רבי אברהם אכן כפה את תיקוני התפילה על הקהילה בבתי הכנסת. הכותב ממשיך ומדווח על פטירות שאירעו לאחרונה, ובכללן פטירתם של רבי שלמה בן אליהו (שנפטר בחיי אביו) ויוסף בן אלח'ראז (שאכל ארוחת ערב, הלך לישון ומת; בבוקר היו פניו "שחורות כדיו"). יש בו קטע על מחירי סחורות שונות, קטע על היחסים עם הקצין הצבאי כאתב אלערב, ודרישות שלום. באשר לביסוס התיארוך: רבי אברהם בן הרמב״ם נפטר ב-1237. היו שני סולטאנים בשם אלמלכ אלעאדל: הראשון היה אחיו של צלאח א-דין ומלך בשנים 1200–1218, והשני היה נכדו של הראשון (בנו של אלמלכ אלכאמל) ומלך בשנים 1238–1240, לאחר פטירת רבי אברהם. עם זאת, בשנים 1232–1238, בעת ששהה אלמלכ אלכאמל בסוריה, ייצג לעיתים אלמלכ אלעאדל הצעיר את אביו במצרים. גויטיין קבע כי ההתייחסות מוכרחה להיות לאלמלכ אלעאדל הראשון, מה שהיה מתארך את המסמך ל-1204–1218. אלא שהעניין מסתבך: רבי שלמה בן אליהו — שפטירתו מדווחת במסמך זה — היה עדיין בחיים בחודש אב 1231 לספירה ובחשוון 1231 לספירה. המכתב הנוכחי נושא את התאריך יום ראשון ה' בתמוז, וזה מצמצם את החלון לשנים 1232–1237 לספירה. הבעיה היא שה-5 בתמוז לעולם אינו נופל ביום ראשון... ולכן או שהסופר טעה ביום, או שהתכוון לכתוב ט"ו בתמוז. האפשרות האחרונה נתמכת בביטוי "יהפכו ימי אבלו לימי ששון", שאולי מתייחס לצום י"ז בתמוז המתקרב. (המידע מבוסס בעיקר על מאמרו של פרידמן על מסמך זה).