מכתב מקהילת אלכסנדריה אל שמואל הלוי, "נשיא הלוויים, פאר הרופאים" בן שלמה

תיאור

מכתב מקהילת אלכסנדריה אל שמואל הלוי, "נשיא הלוויים, פאר הרופאים" בן שלמה, ובו בקשת סיועו במאבק כנגד גזירה שאסרה על אמירת פיוטים בתפילה. גויטיין סבר שהמכתב נכתב מעיירה כפרית במצרים, ואילו פרידמן הציע שמקורו בבית הכנסת של הירושלמים בפוסטאט, ושהגזירה נגד הפיוטים הייתה חלק מרפורמות התפילה החסידיות שרבי אברהם בן הרמב״ם ניסה להנהיג. לדעת פרנקל, המכתב נשלח מאלכסנדריה, ובמכתב עצמו יש כמה סימנים לכך: אזכור "רעות הגויים" (רקטו, שורה 17) הולם היטב את אלכסנדריה, שהייתה ידועה באווירה הפנאטית ובמעשי אלימות אנטי-יהודיים שלא היו נדירים בה; וכן אזכור מגפת מחלה נשימתית שהייתה שכיחה באלכסנדריה (רקטו, שוליים ימניים שורה 1 והערה לשורה זו). יתרה מזאת, אלכסנדריה הייתה ידועה במנהגי התפילה הייחודיים לה, שהקהילה היהודית בה דבקה בהם בקנאות; ראו למשל את התשובות ששלח סעדיה בן ברכות המלמד מאלכסנדריה אל הרמב״ם. טענתו של פרידמן שהגזירה נגד הפיוטים מקורה ברבי אברהם בן הרמב״ם מתיישבת יפה עם ההנחה שהמכתב נשלח מאלכסנדריה: קבוצה של חסידים־חסידיו של רבי אברהם בן הרמב״ם התיישבו באלכסנדריה וחתרו להטמיע בקהילה הרחבה את עקרונות תורתם. הכינוי שניתן לחסידים הללו — "דיינים, חזנים וגזברי הקדשות" (ורסו, שורה 3) — עולה בקנה אחד עם רמזים אחרים לפיהם חסידיו של רבי אברהם בן הרמב״ם נהנו מטובות הנאה חומריות והזניחו את שליחותם הרוחנית. על חסידיו הפעילים של רבי אברהם בן הרמב״ם באלכסנדריה ראו מאמרו של גויטיין "רבינו אברהם". (המידע מפרנקל.) [ההצעה שה־*ברַאסים* מציין מחלת ריאה מגפתית מוטלת בספק. אף שהמילה הפהלווית *בִּרסַאם* משמעה במקור "דלקת קרום הריאה" (פלאוריטיס), בספרות הרפואית הערבית שימשה המילה חליפית עם *סרסאם*, כלומר פרֶניטיס או הזיה־דליריום. אלראזי מציין שאף אם רופאים הבחינו לעתים בין שני המונחים, ההדיוטות ראו בהם מילים נרדפות לחלוטין. הן המחלה והן המוות הם מטאפוריים במכתב זה: "הוי ישראל, אם תראו כי תמנו ונהרגנו על ידי הטירופים שהובאו עלינו (על ידי רודפינו), דעו כי נהרגנו למען מנהג אבותינו וזקנינו ונביאינו..." לא ייתכן שמות במחלה ייחשב מיתת קדושים.]