T-S 8J21.12

תיאור

מכתב מקהילת אלכסנדריה אל שמואל הלוי, "נגיד הלויים, פאר הרופאים", בן שלמה, ובו בקשה לסיועו במאבק נגד גזירה שאסרה אמירת פיוטים בתפילה. גויטיין סבר שהמכתב נשלח מעיירה כפרית במצרים, ואילו פרידמן הציע שהמכתב נכתב בבית הכנסת של הירושלמים בפוסטאט, וכי הגזירה נגד הפיוטים הייתה חלק מתיקוני התפילה החסידיים שאברהם בן הרמב"ם ביקש להנהיג. לדעתה של פרנקל, המכתב נשלח מאלכסנדריה, וישנן בו כמה ראיות לכך: הזכרת "רעות הגויים" (פנים, שורה 17) מתאימה היטב לאלכסנדריה, שנודעה באווירתה הפנאטית ובמעשי האלימות האנטי-יהודיים שלא היו נדירים בה (ראו גויטיין על כך). דבר דומה אפשר לומר על אזכור מחלת ריאות מגפתית שהייתה נפוצה באלכסנדריה (פנים, שוליים ימניים שורה 1 וההערה לשורה זו). נוסף על כך, אלכסנדריה הייתה ידועה במנהגי תפילתה הייחודיים, שאליהם דבקה הקהילה היהודית האלכסנדרונית בקנאות; לדוגמה, השו"ת ששלח סעדיה בן ברכות המלמד מאלכסנדריה אל הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם). טענתו של פרידמן שהגזירה נגד הפיוטים הגיעה מאברהם בן הרמב"ם משתלבת היטב עם הטענה שהמכתב נשלח מאלכסנדריה: קבוצה של חסידים, מחסידי אברהם בן הרמב"ם, התיישבה באלכסנדריה ושאפה ליישם בקהילה הרחבה את עקרונות אמונתה. ההתייחסות לחסידים הללו כ"דיינים, חזנים ומנהלי הקדשות" (גב, שורה 3) עולה בקנה אחד עם רמזים אחרים על חסידי אברהם בן הרמב"ם כמי שנהנו מהטבות חומריים והזניחו את שליחותם הרוחנית. על פעילותם של חסידי אברהם בן הרמב"ם באלכסנדריה ראו את מאמרו של גויטיין "רבנו אברהם". (המידע מפרנקל.) [ההצעה שהמילה <em>בראסים</em> מתייחסת למחלת ריאות מגפתית מוטלת בספק. אף שהמילה הפהלווית <em>בִּרסאם</em> משמעותה המקורית הייתה "דלקת קרום הריאה" (pleurisy), בספרות הרפואית הערבית הוחלפה המילה לסירוגין במילה <em>סִרסאם</em>, היינו דלקת המוח או הזיה (phrenitis or delirium). אל-ראזי מציין שגם אם הרופאים הבחינו לעיתים בין שני המונחים, הציבור הרחב ראה בהם נרדפים גמורים (ראו אולמן, רפואה אסלאמית). הן המחלה והן המוות במכתב הם מטפוריים: "ישראל, אם תראו שתמנו ונהרגנו על ידי השיגעונות שהובאו עלינו (בידי רודפינו), דעו שנהרגנו לשם מנהג אבותינו, אבות-אבותינו ונביאינו...". מוות ממחלה אינו יכול להיחשב למות קידוש השם.]

Princeton Geniza Project description: Letter from the Alexandrian community to Shemuel ha-Levi, "the prince of Levites, the glory of doctors" b. Shelomo, requesting his help in countering a decree that forbade saying piyyutim (Heb. sacred poetry) during prayer. Goitein argued that the letter was written from a country town in Egypt while Friedman suggested that the letter originated from the Jerusalemite Synagogue in Fustat and that the decree forbidding piyyutim was part of the Hasidic reforms of prayer which Avraham Maimonides tried to implement. In Frenkel's opinion, the letter was sent from Alexandria. There are a few indications for this in the letter: The mentioning of 'the evils of gentiles' (recto - line 17) fits well with Alexandria which was known for its fanatic atmosphere and for its not uncommon anti-Jewish acts of violence; see Goitein, Med. Soc. 2:278-281. The same is true for the mention of an epidemic lung disease common to Alexandria (recto, right margin line 1 and the note to this line). Furthermore, Alexandria was known for its characteristic prayer customs, to which the Alexandrian Jewish community adhered with zeal; see for example the responsa sent by Saadya b. Berakhot ha-Melammed from Alexandria to Maimonides (Maimonides, Responsa, vol. 1, #113, p. 196; vol. 1, #118, p. 202; vol. 2, #163, pp. 311-312; vol. 2, #259, p. 485). Friedman's argument that the decree forbidding piyyutim originated from Avraham Maimonides fits well with the argument that the letter was sent from Alexandria. A group of pious followers (Heb. Hassidim) of Avraham Maimonides settled in Alexandria and strove to implement in the wider community the principals of their creed. The reference to these pious followers as 'judges, cantors and managers of pious foundations' (Verso, line 3) agrees with other hints about the followers of Avraham Maimonides as enjoying material benefits and neglecting their spiritual mission. On the active followers of Avraham Maimonides in Alexandria see Goitein, 'Our Rabbi Avraham,' Trabitz 33 (1964): 181-197. (Information from Frenkel.) [The suggestion that <em>barāsīm</em> refers to an epidemic lung disease is doubtful. Though the Pahlavi <em>birsām</em> originally meant "pleurisy," in the Arabic medical literature, the word was used interchangeably with <em>sirsām</em>, i.e., phrenitis or delirium. Al-Razi notes that even if physicians sometimes distinguished the two terms, laypeople regarded them as fully synonymous. See Ullmann, Islamic Medicine, pp. 29-30. Both the disease and the death are metaphorical in this letter: "O Israel, if you see that we have been ended and killed by the frenzies brought against us (by our persecutors), know that we have been killed for the sake of the rite of our fathers and grandfathers and prophets..." It would not be a martyrdom to be killed by a disease. ASE.]