עברית במסמכי הגניזה — עמוד 32

אילני יוחסין של שתי משפחות, כנראה של הבעל ואב האישה הנקראת בת נפיס אל-שראבי; 7 דורות בטור הראשון, 8 בשני

קונטרס קלף עם קטעים תלמודיים (ברכות כד ע'ב, יג ע'ב ואחרים) ותחילת נוסחה לחוזה שותפות; 17 אייר 875 לספירה

קטע קטן משטר משפטי ביהודית-ערבית ובעברית. ככל הנראה שטר שחרור. מוזכר השם צדקה/צדקה. בגב: שרידי כתב ערבי.

שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (כ-1100-1138 לספירה). ככל הנראה שטר חוב. (מידע חלקית מתוך CUDL)

ראשית מכתב שנכתב על ידי רבי שלמה בן אליהו לקהילות מצרים, דרך השיח' אל-מכין אבו אל-פרג'. (מידע מתוך CUDL)

קטע מכתב (פינה שמאלית תחתונה של הגב) של פנייה. הכותב מתאר עצמו כאיש עני (סעלוך) ונשמר סופה של משלי כו:3.

מכתב מאברהם המגרבי לזקן מעאני. בעיקר ביהודית-ערבית. המלצה לצדקה בעד הנושא, בנו של יעקב אל-אעמא (העיוור).

מכתב עתירה לצדקה. עברית ויהודית-ערבית. מיחיא הסופר (?) לנגיד דוד א' (בן אברהם מיימון, שירת כ-1237–1300).

רקטו: ספרותי. עמוד בכתב עברי קליגרפי מתחילת ספר זמנים במשנה תורה, מתאריך השבר לכ-1180 לספירה לכל המוקדם.

פס ארוך, שמורה רק מילה אחת מכל שורה, ברווח רחב. עשוי להיות מפתיחת מכתב עברי מורכב, אך נותר מעט מדי טקסט.

שבר מכתב. בעברית. רווח רחב בין השורות. רוב התוכן חסר. נכתב בסוף סיוון. שם השולח נראה כ-[ ] בן חלפון ז'ל.

שבר קטן כנראה מסוף רשימת אזכרה לעמרם החסיד ובנו משה התלמיד החסיד. מזכיר גם את הבבלי מסוים בשורה העליונה.

בצד הפנימי שורות שיריות בעברית, אולי מתוך מכתב לאדם בשם חלפון, או קינה או שיר אחר. בצד החיצוני ליטורגיה.

שרידים פגומים מרשימת הנצחה. 'בית אום אל-דמיאטי' ואחריו בית ראשיד, ושני בניו הלל ושילו, ובנו האחרון טהור.

תוכן לא ברור. בצד האחורי נותרו שרידי תאריך. הצד הקדמי נראה כטקסט פיוטי או דרש, אך דרוש זמן נוסף לפענוחו.

קטע קטן המכיל טקסט ספרותי עברי. הפענוח של מסמך משפטי מאוחר ב-FGP מאת אברהם דוד שייך ל-JRL SERIES B 8196.

הסכם טרום נישואים, שנכתב לאחר האירוסין וסמוך לחתונה עצמה. שם החתן הוא שלמה. מתנת הנישואים היא 10 דינרים.

מכתב מאזרא שלמה בכור(?). נשלח לפסטאט/קהיר. בעברית. מתוארך: רחמים (אב) ה'תקע'ב = יולי/אוגוסט 1812 לספירה.

פנים: פתיחת מכתב או טיוטה. בעברית. מלא תארים ושורות שירה לאישיות בכירה ('הפטיש החזק', 'צפנת פענח' וכו').

שטר שחרור מאברהם ב. פי[נחס] ליפת הלוי. התאריך לא נשתמר והמסמך נראה ללא עדים. כנראה קשור ל-T-S NS 324.20

קטע מכתב (רצועה אנכית מהצד השמאלי של הפנים) בעברית. מאוחר, ייתכן כ-המאה ה-16. עוסק בענייני הקהל ורשעים.

מכתב בקשת צדקה. בעברית וביהודית-ערבית. הכותב מהלל את הנמען, מתאר מצוקתו, ומבקש הלוואה של 2 או 3 דינרים.

קטע מכתב, מופנה לנכבד. פנים: הקדמה פרחונית. בעברית. גב: טקסט דהוי בעברית ובכתב ערבי, ייתכן חלק מהכתובת.

מכתב ידידות ממשה, בדמשק, ליוסף בן אליעזר, ככל הנראה בירושלים. בעברית. תאריך: [ה']קמ'ח (1387/88 לספירה).

קטע קטן ממכתב בעברית. יש פתיחה פיוטית עם שבחים. בשוליים מתייחס ל'בנו אדוני הרב זריז ורגיל בזה הדבר...'.

תשובה של הראד'ב'ז בנוגע לטבילת נשים בנילוס. פורסם גליק, 'שרידי תשובות', עמ' 275-289. ראה גם TS K25.222.

מסמך משפטי, שטר פיצוי, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). הנוגעים בדבר הם שמואל ואלעזר.

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית ובעברית. מוזכרים אבו אל-צ'ע'יר (או אולי אח'ו אל-צ'ע'יר, 'אחי הנער') ויהודה.

מכתב ארוך ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תקופת הממלוכים. דהוי למדי. מוזכר חיטה שוב ושוב. זקוק לבחינה.

שבר מרשימת אזכרה. נשתמרו רק מספר שמות: סעדיה ובניו אלעזר ושילה, יפת הלוי ובנו מאיר, שלמה, שארית ושמריה.

טקסט/ים לא מזוהה/ים בעברית וביהודית-ערבית. רקטו וורסו בכתב ידיים שונות. תיארוך: אולי המאה ה-12 או ה-13.

שבר משפטי, כנראה. מספר מילים ביהודית-ערבית ועברית. אל-מֻקִּימַה... הכהן הממחה. בגב יש טקסט ספרותי עברי.

קטע ממכתב בעברית ולאדינו. לא רב הנראה לעין. 'האיש חפץ חיים... אברהם... י אגורה...' ועוד כמה פורס ופארה.

שני דפים ממחברת ימי-ביניימית של תרגילי אלפבית לתלמיד. חלק מהתרגילים משולבים עם דוגמאות ואיורים מרהיבים.

קטע קטן בכתב-ידו של ברכות בן שמואל המכיל שבחים לאל. כנראה חלק ממכתב, אך יכול להיות גם קטע ספרותי עצמאי.

פיוטים עם קולופון/הקדשה ליהודה התלמיד, יום שלישי י"ח חשוון 4878 לבריאת העולם (16 באוקטובר 1117 לספירה)

נוסח למכתבים עבריים. אחד מהם מתחיל ב'צדר כתאב'. ככל הנראה ממדיום גדול יותר. החיבור זוהה על ידי גויטיין

שאלה משפטית בנוגע לאדם שגנב מגוי, האם הוא זכאי להחזיר. פורסם על ידי גליק, 'שרידי תשובות', עמ' 538-555.

מסמך משפטי המזכיר ראש הישיבה (שמו נשבר). ככל הנראה נערך בקהיר החדשה (אלקאה]רה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע קטן ממכתב משפחתי ו/או עסקי. מוזכרים רבנו הלל ה-מ[...], געגועים לנמען, ברכות לאם הנמען ומכירת משהו.

מכתב המתייחס לבית הכנסת ומצטט בהרחבה מהמקרא. תיארוך: ככל הנראה כ-המאה ה-13 עד ה-15. ייתכן שמוזכרת חמה.

מסמך משפטי בעברית. דהוי מאוד. מוזכר הפסד כספי. חתומים: ישעיה בן חייא, יוסף סרוג'י, שלמה אל-מגרבי ועוד.

מכתב. שבר קטן. בעברית, כתיבה ראשונית. השולח מוזכר אמיר אל-[ ], כסף אולי שהתקבל 'מקהילתכם', ועיר ארסוף.

שבר מפתיחת מכתב אל 'אדוננו ורבנו החבר'. מצוטט מבראשית רבה: 'דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת'.

סוף מסמך משפטי, ברשותו של נתנאל (הלוי, פעיל 1160-1165). חתום על ידי מנשה ב. יוסף ו[מבורך] ב. נתן החבר.

שני שרידים מחלקו התחתון של כתב מינוי מאוחר. מתוארך: יום שני, כ״ה טבת (השנה חסרה). אחד הצדדים הוא חיים.

קטע קטן מתחתית שטר משפטי מפוסטאט. כתב ידו של יפת בן דוד? השם או הביטוי מקויים בר מן יוסף מופיע בתחתית.

שבר קטן. כנראה מכתב עברי, אולי המלצה. 'הוא אדם טוב... היה סבלני... אני רואה אותך כבעל...' הגב לא צולם.

פלימפסיסט, עם מדרש הלכה עברי מעל טקסט סורי לא מזוהה. חלק מאותו כתב יד כמו T-S NS 258.140 ו-T-S 16.327.

שירה בערבית-יהודית ועברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אחד השירים נראה מקרוני (משתמש בשתי השפות).

קינה על מות ניסם 'השלישי'. אחד האבלים הוא שר שלום אב בית דין. (מידע מ-Mann, Jews, כרך II, עמ' 336–37.)

דף 10 ורסו: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: אבו אל-חסן אל-הוד צריך לתת לנושא לימון וורדים [שרב].

טקסט ספרותי עברי; בחלקו העליון של הגב: הערה (הקדשה? רישום בעלות? קולופון?) הנוקבת בשמו של נתן בן אלעזר

שבר ממסמך משפטי בעברית. תיארוך: כנראה כ-המאה ה-16. עוסק בסכום כסף (המעות הנז'), מאיר מסוים ומשה מסוים.

רשימת שמות בכתב עברי: מצליח... יהודה... אברהם... שלמה... סעדיה... יכין... מבשר... יפת... השר הנכבד...

מכתב בעברית ובערבית יהודית. בגב תארים מפוארים רבים. בגב מוזכרים 'אנשי הידע' (אהל אל-עלם) ויעקב מסוים.

צד א: חשבונות, המזכירים את אבן אל-חרירי ו-1000 דרהמים; ספרות עבריות. צד ב: לא מזוהה, מזכיר דוד מסוים.

צד א: מכתב ביהודית-ערבית ובעברית המיועל לנכבד, המתייחס ללחם. צד ב: ויקרא א':5, באותיות גדולות, מנוקד.

רקטו: לוח; 'ראס אל-מתיבא' מוזכר בראש. ורסו: מתייחס להדלקת נרות טקסית, 'במא מדליקין ובמא אין מדליקין'.

קטע ממכתב בקשת צדקה. בעברית, בכתב יד מרובע קליגרפי ומוקפד. המבקש/ת אינו/ה מסוגל/ת לפרוע את חובותיו/ה.

קטע משפטי. בעברית. מוזכר אברהם בן פנחס (מופיע גם ב-T-S 16.228 (PGPID 7461)) ואיבן אל-קטאיף אל-שולחני.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית אל הדיין המצויין מאיר בן נעים, מתוארך אוגוסט/ספטמבר 1824 לספירה (אלול תקפ'ד).

תשובה אוטוגרפית מאת הרמב"ם. תיארוך: כ-1168–1204 לספירה, בהתבסס על השנים בהן היה המיימוני פעיל במצרים.

מכתב בכתב לטיני קשה, אולי פורטוגזית. הכתובת בגב בעברית: לדוד צרפתי, מר' יצחק אלפא[...], מצאפט לפסטאט.

10 עמודים של שירים עבריים ו/או פיוטים. הכותרות בלדינו (למשל 'el triste amador' - האוהב העצוב) ועברית.

שבר ממכתב קהילתי בעברית. רווח בינוני בין השורות. מכיל שבחים לחכם נכבד ופונה ל'אחינו, הקהלות הקדושות'.

דף 6: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: הנמען צריך לתת לנושא שרב לימון (הצד השמאלי של השבר קרוע).

שבר של מסמך משפטי בעברית. תיארוך: בערך המאה ה-16. הצדדים הם שמואל וסימן טוב. מזכיר סכום של 20 מדינים.

רשימות מוצרי מזון ותרגולי חתימה קליגרפית על-ידי יצחק אשכנזי מסוים. המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה.

קינה בעברית על מות חזן; מסתיימת בפסוק 'ויאמר למלאך הרף ידיך מעל אנשי(?) המחלה', מה שמרמז שמא מת במגפה

גט (שטר גירושין), קראי; עברית; פוסטאט; 24 שבט 1039-1048 לספירה; בעל: חסן בן טייב; אשה: חוסן בת יעקוב

חשבון בעברית; רשימת חייבים; המטבע: פרחים; רבות מהחייבים נשים, כולל נשים לא יהודיות; כנראה מאות 15-17

רקטו: טיוטת מכתב מרבי אפרים בן שמריה ל'הר היופי' רב שלמה בן יהודה, שכיהן כגאון בין 1025–1051 לספירה.

קטע טקסט בעברית, אולי משפטי. ישנה טבלה קטנה בוורסו בעברית עם ספרות ערביות מערביות. דורש בדיקה נוספת.

שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). לא נשתמרו פרטים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע מכתב. בעברית ובערבית יהודית. מוזכרים הסוחרים העוברים במחוזות (אל-תוג'אר אל-מוג'תאזין בי-אל-ריף).

צד א': שיר בעברית (ימין) לשבחו של אהרון בן מבורך, שמו מגלה בדרך אקרוסטיכון; צד ב': שרידי שורות ערבית

פרוטוקול בית דין שברי. אדם מסוים מופיע בבית הדין עם כתב מינוי, כנראה חתום או קשור ל'אדוננו ר' שלמה'.

רצועה ממה שנראה כסוף מכתב המורכב בעיקר מציטוטי מקרא. הנמענים מתעוררים להיות קדושים ו'חוסו על אחיכם'.

מכתב בעברית. קטע, שבו נשמרו רק השורות הראשונות. סגנון קליגרפי ורשמי. ככל הנראה תחילתו של מכתב פנייה.

קטע מאוחר עם מתכונים מפוזרים בעברית וביהודית-ערבית, בעיקר רפואיים, אך אחד כותרתו גם 'לגירוש עכברים'.

טיוטת מכתב. בכתב ידו של ברכות בן שמואל. מיועד לאבו אלמפצ'ל אלכהן. מורכב אך ורק משירה ושבחים פיוטיים.

מכתב בעברית. תאריך: מאוחר, אולי המאה ה-17 ומאוחר יותר. מזכיר שמות כגון יצחק ואליה. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב קריאה לצדקה, כנראה. תאריך: אולי המאות ה-14 עד ה-16. פרטים מעטים שמורים. הגב אינו ממוין בדיגיטל.

פנים: חשבונות בכתב ערבי. ורסו: שבר מכתב בעברית, מרווח רחב בין השורות, רמה גבוהה. מופנה לקבוצת אנשים.

דף 14 ורסו: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: אבו אל-חסן אל-הוד צריך לתת לנושא חצי ראטל אוקסימל.

דף 17: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: אבו אל-חסן אל-הוד צריך לתת לנושא 2 אונקיות שרב אוקסימל.

ברכות באותיות מרובעות גדולות ועבות, עם השם 'דויד בר שכניה' בסוף. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-11.

ד' 1: סוף מסמך משפטי, המכיל רק כמה חתימות: יאיר בן יצחק, סהל בן פרג', יפת בן שמואל, ואברהם בן יוסף.

מכתב ברכות שנכתב וחתם על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם (מלך 1205-1237), לאנטולי בן יוסף. (מידע מתוך CUDL)

מכתב לנגיד, המזכיר את אבן שרווין ובחור מן מוסל. כתב היד מוכר מחוג נשיאי מוסל מתחילת/אמצע המאה ה-13.

צד א: ככל הנראה מכתב עברי הכולל ברכות לקבוצת אנשים, 'בראשם' משה ואחיו עובדיה. צד ב: קידוש לחג הפסח.

קטע מכתב דהוי המזכיר ניסים; מרווח בין השורות; ברכות גם ל'הדרת הרב הרב המובהק' ו'כל תלמידיו ומשרתיו'

רצועה קטנה מראש כתובה לסשון בן [...] (חתן) בפסטאט; ללא פרטים נוספים; בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי

ספרותי; פרשנות לשמות כז:כ או ויקרא כד:ב ('להעלות נר תמיד'), דיון כיצד אדם חי דרך בניו; כתב יד מאוחר

מכתב שירי עברי (פנגיריקה חורזת ב-ים) המופנה לנכבד הידוע כסעדיה. מכיל בעיקר ברכות (כגון לשלום בניו).

מכתב מישראל מסוים, בירושלים, לאברהם קסטרו (נפטר 1560), בקהיר. בעברית. מבקש צדקה למשפחתו בת 8 נפשות.

שבר ממכתב המופנה כנראה ל[...]יה הדיין. בעברית וביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים לאחר ברכות הפתיחה.

פתיחת מכתב מאת יהודה בן יאשיהו, נשיא במצרים במחצית השנייה של המאה השתים-עשרה, אל השופט משה בן יוסף.

קטע מקראי (ויקרא ה:כה-כו) כתוב בגסות, כנראה מתרגיל ילדים, עם ניקוד טברני ושם האל מקוצר לשלוש יודין.