עברית במסמכי הגניזה — עמוד 54

מכתב מאליהו ב' יצחק לשמואל המלמד. בעברית. תיארוך: כמאה ה-18. עוסק בחזן, ר' שלמה כהן, שאינו בקי בעברית. (מידע חלקי מקטלוג הספרייה הלאומית.)

שבר מכתב (פינה ימנית עליונה); פותח בברכות בעברית לשל[מה] מסוים; גוף המכתב מתחיל בשורה 6 וביהודית-ערבית; מתוארך ככל הנראה למאה ה-12 או ה-13

הוראות קסמים/קבלה על שעות תפילה מאושרות ולחשים שימושיים בים. מסומן עמוד 231. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

חוברת המכילה שירים/תפילות עבריים, עם פתק בעלות: 'דפתר זה שייך לנתנאל בן אלעזר'. יש כמה הערות שוליים בכתב ערבי, אך אין כאן מסמך בכתב ערבי.

מכתב שהוצא על ידי סוחר במוסכי בקהיר - ללא תאריך - בסאטין (בית הקברות) - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 76) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב קהילתי או אגרת? דורש בחינה. נכתב על גבי מכתב איח'שידי (או אולי שני מסמכים איח'שידים מודבקים יחד), בכתב יד המתאים לתיארוך מהמאה ה-10.

אין תמונה זמינה. לפי קטלוג מוסרי: מכתב ביהודית-ערבית המופנה לשלמה, ראש ישיבת גאון יעקב. ניתן להניח שמדובר בשלמה, אביו של רב מצליח גאון.

כנראה קינה שכתב אנטולי (כנראה אנטולי ב' יוסף שפעל בשני העשורים הראשונים של המאה ה-13) לזכרו של שמואל מסוים (שמואל ב' יעקב? הרב הצרפתי).

מכתב עתירה לאברהם מיימון (נ. 1205–1237), בבקשת עזרה כלכלית למען זקן חולה ולפחות שתי בנות. מיימון הוסיף ארבע שורות בתחתית, דהויות כיום.

ספרותי. פתיחת פרק 7 מחיבור מוסרי מאוחר ('האיגרת שאריסטו כתב לאלכסנדר המוקדוני על התנהגות מלכים'). כולל גם תשובת אלכסנדר ותשובת אריסטו.

מסמך ביהודית-ערבית. רישום לידה או ברית מילה? בעיקר כולל תאריך עם ספרת השנה '54[.]' ומספר 6. שלוש השורות האחרונות הן ברכות עבריות לנער.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: ו' תשרי 5561 = ספטמבר 1800 לספירה. החתן: אליה הכהן ב' אליהו. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אברהם הלוי.

רקטו: מסמך משפטי בעברית. ארוך אך מדוהה מאוד. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים סכומי כסף ואיש בשם נחום בן [...]. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב אל אברהם סקנדראני מדודתו, גברת לא שמה שנפלה על ימים קשים ומבקשת את עזרתו, בעברית. תיארוך: כתב יד מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-14.

מכתב אישי מיהודי תושב ירושלים לאדון דוד ענתבי בקהיר, בהתייחסות לכתובת בתו - כ-1900 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 95). בעברית.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אליהו הלוי ב' אברהם. הכלה הנשואה לשעבר היא אסתר הידועה כרחל ב' אליהו. תאריך: כ"ז שבט 5341 = 1581 לספירה.

מכתב באיטלקית לסייד בארדא ואברם אמראם, קהיר, 29 במאי 1719 לספירה. ליוורנו מוזכרת. כן סכומים ושורה בעברית: 'היום הוא י"ח תמוז... 94'.

חשבון עבור סכום שהתקבל מבעל בית דפוס בירושלים, שמואל צוקרמן. 1872. מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 50) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

חוזה נישואין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: סיון 5500 = 2051 לספירה הסלווקית = 1740 לספירה. חתן: יצחק ב' שלמה ב' יצחק. כלה: רחל ב' יצחק.

מחברת עם תכנים מגוונים. מאוחרת. מספר עמודים עם חשבונות מפורטים ביהודית-ערבית, ולפחות שני עמודים של לחשים מאגיים ביהודית-פרסית. ASE.

34 עמודים של יצירה פרשנית או דרשה באיטלקית ובעברית. המחבר מזכיר בנקודה אחת את רבו מנחם בן יצחק. מתוארך: ה'תקי'ט = 1758/1759 לספירה.

שאריות מכתב בצד ימין תחתון של הדף וחשבונות בצד שמאל תחתון - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 132). בעברית עם ספרות עבריות.

טבלת קברים בטבריה, צידון, ירושלים וחברון; תיאור קברי טבריה מתייחס למנוחת הרמב"ם; ייתכן שהשבר קשור ל-JRL SERIES A 1739 (PGPID 40637)

תחילת מכתב מ[בק]אא אבן אל-עג'מי לאדם ממעמד גבוה יותר, עם כמה שורות ברכות עבריות, כמה שורות ביהודית-ערבית בנוסחאות, ושאר המכתב חסר.

מילים קליגרפיות עם פרחים מפוארים, ייתכן שמהכותרת הפיוטית של כתובה, דומה מאוד ל-BL OR 10653.9 (כתובה תימנית מימי הביניים לפי גסטר).

רקטו: שתי שורות ממכתב בערבית-יהודית ייתכן לקהילה (אל-ג'מאעה אל-סאדה) עם רווח גדול בין שורות. ורסו: יצירה ספרותית עם ציטוטי פסוקים.

דף 1, צד פנימי: מסמך משפטי או מכתב בנוגע למקרה משפטי בערבית-יהודית ועברית. מוזכרים רכושו של מישהו ואם פריטים מסוימים שייכים לקודש.

טקסט לא מזוהה (מכתב?) ביהודית-ערבית ועברית; כולל מקרה יוצא דופן של מונח ערבי-עברי היברידי: 'בחצרתהנו' - מילה ערבית עם סיומת עברית

גט קראי. יוסף ב' מרדכי לוי מגרש את אשתו סולטאנה בת אליה כהן. בהסקוי, איסטנבול. התאריך נתון לפי חורבן הבית: 1762 (= 1831 לספירה).

תרשים של מבנה פירושי הרמב'ם על מסכת 'מידות' בתלמוד - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 236). בעברית.

טיוטת רשימות תנאים לשותפות. מאוחר. בערבית יהודית (הדף הראשון) ובעברית (הדף השני). השם יהודה בונאן עשוי להופיע בראש המסמך העברי.

לא מהגניזה. מכתב מיצחק ב' שלמה בצ'ופוט-קלה לשמחה ב' שלמה באיסטנבול. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-18. בעניינים כספיים ומשפטיים.

מכתב מאיבראהים אל-חכים, מיקום לא ידוע, לעבד אל-כרים ב' מעאני בקהיר. בעברית וביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. מכיל בעיקר ברכות.

נושא דתי הנושא את הכותרת 'שבת תושפ[?]' - גאולת שבת - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 94). בעברית.

פרשנות דתית הנושאת את הכותרת 'הקדימה' או 'מוקדמה' - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 163). בעברית.

ורסו: שיר שנכתב לנכבד (יוסף?) לרגל ברית המילה של בנו אפרים (או אולי תאומים, שאחד מהם נקרא אפרים). כנראה להיקרא בקול בבית הכנסת.

חשבונות בעברית. מפרט טקסטים תלמודיים והלכתיים רבים (ובהם חושן משפט). תיארוך: לא לפני המאה ה-14, ואפשר שמאוחר יותר במידה ניכרת.

ביפוליום מאוחר: שני עמודי פרוזה ואחריהם בתים של קינה, המסתיימים באיור מעניין המכיל אותיות ערביות וחתימת הסופר: משה טאניס. ASE.

מכתב בעברית (צד שמאל בלבד) בכתב יד סופר יפה, מאיש שהיה מגדולי קושטנטינה עד שגלגל המזל נהפך עליו. כעת הגיע ל[מצרים] ומבקש עזרה.

מכתב המלצה מודפס לצדקה. עברית (כתב ידיים תימני?). ממולא בשם יחיא בן סולימאן. תאריך: מאוחר, ה-17–19. צד ב: שאלה ותשובה משפטית.

אזהרות לשבועות מאת רבי שלמה אבן גבירול. יש הערת שוליים (עמ' 18) הנותנת תאריך להעתק זה: 1484 לספירה הסלווקית = 1172/73 לספירה.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא יוסף ב' יהודה הכהן. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אליהו. תאריך: כ"ה אדר 5581 = 1821 לספירה.

4 עמודים מאוסף עברי של פתגמים ועצות. לדוגמה: 'אין תרופה לשוטה אלא להתרחק ממנו'. חלק מהשורות חורז, וחלק עוסקות ברפואה ורופאים.

מכתב פנייה, אולי. בערבית-יהודית. פותח ב'יענך ייי ביום צרה' וממשיך עם ברכות ל'ולד החזן התלמיד השר הנכבד'. גוף המכתב אינו שמור.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' ניסים והכלה היא אסתר הידועה כרחל (מצוין שאינה בתולה, כלומר לא היה זה נישואיה הראשונים).

תפילה ביום הכיפורים לזכר נעדרים וחללים של ישראל - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 56). בעברית.

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילות 'בכל מקום'. בעברית. מתוארך לתמוז ה'תרי'א (יולי 1851 לספירה). נראה כמכתב המלצה עבור דוד מויאל.

חוזה נישואין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: אדר 1810 לספירה הסלווקית = 1499 לספירה. חתן: אלעזר. כלה: אסתר סוטייטה ב' יוסף הלוי.

קריאה לצדקה, כנראה. בעברית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-18 או ה-19. נרחב מאוד, ומלא בדרשות קבליות על השטן ועניינים קשורים.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: י"ח שבט 5557 = פברואר 1797 לספירה. החתן הוא ניסים ב' אברהם והכלה היא אסתר ב' אלישע החזן.

כתובה קראית מקהיר. תאריך: כ"ו סיון 5580 = 1820 לספירה. החתן הוא שלמה ב' אברהם. הכלה הבתולה היא אסתר הידועה כחנה ב' אליהו.

מכתב מהרב שמואל בן יעקב הצרפתי, כנראה לחננאל בן שמואל, בעברית. כנראה קשור לאותה מחלוקת קהילתית המתוארת ב-T-S Misc.36.176.

הצהרה על תפילה המיועדת ל'תפילות הרב בערבית' - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 125). בעברית.

מסמך משפטי. ייתכן שמכתובה קראית קליגרפית בעברית וביהודית-ערבית. שם הכלה (סִתּ...) נחתך; שמורה רשימת נדוניה ארוכה ועשירה.

מנורה קבלית מוקפת במוטיבים פרחוניים המורכבים ממיקרוגרפיה. מרהיב ויזואלית. גם ענק: 51.5 x 37 ס'מ, וחסר לפחות שליש מלמעלה.

מכתב או טיוטת מכתב, שמורים בו רק השבחים הרבים לנמען בפתיחה. כנראה מארכיון משה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

קולופון לעותק של מסכת ברכות; מוקדש לישועה בן [...] המלמד; מחוק; מתחתיו: רשומת מכירה - יכין בן חלפון רכש אותה ב-16 דירהם

העתקים של מכתבים, בעברית. האחד מאת שלמה בן עובדיה אל יוסף נשיא(?), והשני מאת עובדיה בן יפת הלוי אל אברהם בן עלי תאג'ר.

מסמך מאוחר בעברית, כנראה הצהרה משפטית, שבה הכותב מבקש לנקות את עצמו מהתלונות נגדו משמואל ואברהם בנוגע לעסקאות מסחריות.

חוזה הלוואה, אולי טיוטה, כנראה מהמאה ה-18 עד ה-19. יוסף פר[נסס?] והגבאי שמואל נעים מלווים 40 מחבובים זהב ליהודה [...].

תוכן עניינים ליצירה עברית אקלקטית, ייתכן על ניחוש באבנים. אינו גאומנסיה רגילה - הדפוסים עשויים מנקודות בלבד ללא קווים.

מכתב קהילתי המיועד לקהילת אלכסנדריה. כנראה ממשרד הנגיד. תאריך: כנראה הרבע האחרון של המאה ה-15. רק קטע קטן מהתחלה שמור.

קטע מכתב לאברהם הכהן ('חמדת הכהנים... המשובח בכל ענינים...') או בנו; גב מכיל חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות-קופטיות

יצירה ספרותית ביהודית-ערבית ועברית. כולל קולופון: 'מגילה זו נכתבה באלול 5013 (=1253 לספירה)... על ידי ר' יוסף הבבלי.'

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' יהודה והכלה היא אסתר הידועה כ'עזיזה ב' אהרן. תאריך: כ"ט כסלו 5405 = 1644 לספירה.

מסמך משפטי מאוחר (שבר בלבד) בדבר סכומים שחייבים זה לזה משה חדאד ומשה בן יהודה, שותפים לשעבר. מוזכר גם יעיש אל-מנאווי.

עמוד וחצי דהויים בעברית, ייתכן מכתב, ימי ביניים. פתיחה עם ברכות מורחבות; גוף הטקסט בעל אופי משפטי. נדרשת בדיקה נוספת.

תרגיל כתיבה בעברית. המורה כתב ביטוי מופתי לתלמיד לחזור עליו. שם משפחת תלמיד ברקטו: רחמים; שם משפחת תלמיד בורסו: בונן.

מכתב עתירה לצדקה. 10 שורות של שבחים פיוטיים בעברית, ואחריהן 6 שורות ביהודית-ערבית. בן הכותב חולה; הם זקוקים לבגדים.

מכתב ביהודית מדוד בן יעקב השמש למשה בן יהודה, אלכסנדריה. הרבע האחרון של המאה ה-15. שמורים תחילת המכתב והכתובת בלבד.

לא מן הגניזה. מסמך משפטי לגבי מכירת כרם. בעברית. תיארוך: כמאה ה-19. מוקף ברשימות שונות כולל ברוסית ובכתב ערבי-עברי.

מכתב. ברקטו: בנוגע למינוי מלמד בבית המדרש, חתום שמואל ב' אברהם. בוורסו: דיון בענייני הלכה קראיים כגון קידוש הלבנה.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אהרן ב' בנימין הלוי והכלה היא אסתר ב' אברהם הרופא. תאריך: ט"ו כסלו 5399 = 1638 לספירה.

שער פנים לתורה שנדפסה בוונציה על ידי ג'ובאני קולאוני, 1627 לספירה. כולל הערת בעלות בגב: 'רכוש אל-פקיר אליה פירוז'.

4 עמודים המכילים תמורות של שם יהוה עם תנועות שונות, ובעמוד האחרון 13 מידות האל עם תפילה לשימוש בכל מידה בזמן נתון.

פירוש עברי על מורה הנבוכים, כולל על חלק ג', פרק א', המקדים את הדיון במעשה המרכבה בדיון על אנשים שנראים כבעלי חיים.

שבר ממכתב המופנה לגאון 'בפתח הישיבה'. השולח מדווח שמילא את הצו, ואדם אישר את תוקפו של שטר משפטי, 'ואמרנו לו כי...'

שבר מהמבוא ותחילת ספרו של יהודה בן דוד חיוג' 'כתאב אל-אפעאל ד'וואת חרוף אל-לין' (ספר הפעלים הכוללים אותיות חלשות)

תקנה של הקהילה הקראית בליטא בנוגע להגנת עסקים. לא מהגניזה; מקורו קשור כנראה לרכישות אברהם פירקוביץ' במזרח אירופה.

הסכם כספי בין זוג נשוי חדש. יהודה ב' שמחה נשא את שרה בת אלצפן, ואביה התחייב לשלם את נדוניתה בארבע שנים. איסטנבול.

רקטו: מכתב מאוחר בעברית מיהודה לייב אפנדי לאדם מכובד. סימני גיאומנסיה בפינה שמאלית תחתונה. ורסו: תרשים אסטרולוגי.

נושאים דתיים הנוגעים לחיי דמויות דתיות יהודיות - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 121). עברית בכתב רש'י.

צד א: קטע משפטי בענין חליל (?) אל-שייזרי אל-בורסי ויצחק וסכומי כסף שונים. צד ב: ייתכן שטיוטת דרשה ביהודית-ערבית.

רשימת אזכרה. פורסמה אצל אברהם דוד, 'רשימת אזכרה של חכמי ישיבת ארץ ישראל', שלם, כרך א' (1974): עמ' 75-80 (עברית).

לא מהגניזה. שני אנשים הגיעו לטרוקי מבריסק להתיישב שם מבלי לבקש רשות קהילת טרוקי. הם מתחייבים כעת שלא להתיישב שם.

נרטיב אירועים וסיפורי דמויות דתיות - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 296). בעברית.

מכתב על נייר משובץ שנכתב על ידי סופר בשם מישהו אחר. החתימה בעלת חורים וכתובה בכתב יד רועד יותר. מוזכר הרב חיים.

רשימת שמות עם מספרים; ביהודית-ערבית או עברית; מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19; שמות משפחה כגון רומאנו ובאלוביוס

מכתב מיחיא בן יחיא, במצרים, לאביו יחיא בן סעיד אל-ג'ריד'י, בד'מאר, תימן. תיארוך: כנראה המאה ה-19. דרוש בדיקה.

מכתב בעברית עם כ-25 שורות שבח מפרגות ל-ר' נהוראי. שורת תוכן אחת: 'מודיע אני לאדוני כי אנסה לצאת מהמקום הזה.'

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא אברהם ב' אליהו ב' יוסף. הכלה היא אסתר הידועה כמרחבה ב' נחום הכהן ב' אהרן.

לוח שנה. מאוחר. איורי פרחים צבעוניים עם הטקסט במדליונים עגולים. השברים הסמוכים הם מאותו לוח שנה או דומים לו.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן [...] הלוי ב' אברהם הלוי ירושלמי. הכלה היא אסתר הידועה כמסעודה ב' יוסף הלוי.

כתובה קראית מעוטרת. החתן הוא ישועה הלוי ב' ישחק הלוי החזן. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' יעקב ב' אברהם הלוי.

קולופון לחוברת המכילה שתי 'קדושות' על פרשת יתרו. הסופר הוא ברוך רופא ב' (או נכד של?) אלעזר חזן הידוע כרופא.

מסמך משפטי מאוחר בעברית. עוסק בהסדרים כספיים בין דוד סיקיל ואברהם שונינה לאחר מות יעקב סיקיל (אביו של דוד).

רשימות יחס למשפחות אבן אלשבוי ('בן השבויה') וחותן נוצייר. במשפחה הראשונה מופיע מישהו בשם נתנאל נאמן המלכות.

מכתב המבקש לתמוך בהדפסת ספרו של דוד ב' מרדכי קוקיזוב, שנשלח לשמחה ב' שלמה. הקטע מכיל גם דוגמת הדפסה מהספר.

כתב יד זה מכיל שני מסמכים שונים. האחד: מכתב ליהודה ב' משה מיגאש. השני: קבלה מאת זכריה ב' גרשון מסֶלוָאטָה.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא משה ב' ישחק ב' אברהם הכהן והכלה היא אסתר הידועה כמוחג'ה ב' אברהם ב' יעקב הכהן.