עברית במסמכי הגניזה — עמוד 56

תפילה למשה מונטיפיורי, שנחברה על ידי שבתי אלחנן טריויש בשנת 1840/1841 לספירה. נדפסה בטריאסטה ב-1845/1846 לספירה. המסמך מכיל שמות רבים…

מתכונים. בעברית. תערובת של לחשי קסם, רבים רפואיים, בשילוב עם עצות ביתיות, כגון כיצד להסיר כתמי שתן. שבר זה עשוי להיות ישן יותר מכל השאר…

נייר מודבק על קרטון לכריכת ספרים, או לוח עץ. טקסט ספרותי בכתב עברי, חלק מהמילים נקראות 'סוד הדבר'. כתב היד נראה מאוחר, כנראה תקופה…

ארבעה עמודים מתוך אוסף עברי של פתגמים ועצות. לדוגמה: "אין תרופה למשוגע אלא להתרחק ממנו". חלק מהשורות מחורזות, וחלקן עוסקות ברפואה וברופאים.

פנגיריקון המהלל את מנהיגי הקהילה היהודית (נגידים). מוזכרים אלעזר, יפת, ועוזיאל ולאחר מכן עובדיה. יש גם שורת שירה אחת בכתב ערבי (על דמעות).

מכתב מאליהו ב' יצחק לשמואל המלמד. בעברית. תיארוך: כמאה ה-18. עוסק בחזן, ר' שלמה כהן, שאינו בקי בעברית. (מידע חלקי מקטלוג הספרייה הלאומית.)

שבר מכתב (פינה ימנית עליונה); פותח בברכות בעברית לשל[מה] מסוים; גוף המכתב מתחיל בשורה 6 וביהודית-ערבית; מתוארך ככל הנראה למאה ה-12 או ה-13

הוראות קסמים/קבלה על שעות תפילה מאושרות ולחשים שימושיים בים. מסומן עמוד 231. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

חוברת המכילה שירים/תפילות עבריים, עם פתק בעלות: 'דפתר זה שייך לנתנאל בן אלעזר'. יש כמה הערות שוליים בכתב ערבי, אך אין כאן מסמך בכתב ערבי.

קבלה על תשלום עבור הדפסת ספרו של רבי יוסף ענִיבִּי – משנת 1916 לספירה – בית הקברות בסאתין – מוזיאון האמנות האסלאמית – (מספר 50) – בעברית.

מכתב קהילתי או אגרת? דורש בחינה. נכתב על גבי מכתב איח'שידי (או אולי שני מסמכים איח'שידים מודבקים יחד), בכתב יד המתאים לתיארוך מהמאה ה-10.

מכתב — ללא תאריך — בעברית. לפי הרישום בקטלוג של חסנין מחמד רביע לתעודות "הגניזה החדשה", המסמך שמור במוזיאון לאמנות אסלאמית תחת מספר 109.

מכתב מאדם בירושלים, מיום 28 במרץ 1920. המכתב כתוב בעברית. המידע מבוסס על מהדורתו של חסנין מחמד רביעה, מדריך תעודות הגניזה החדשה, עמ' 61.

כנראה קינה שכתב אנטולי (כנראה אנטולי ב' יוסף שפעל בשני העשורים הראשונים של המאה ה-13) לזכרו של שמואל מסוים (שמואל ב' יעקב? הרב הצרפתי).

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: ו' תשרי 5561 = ספטמבר 1800 לספירה. החתן: אליה הכהן ב' אליהו. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אברהם הלוי.

רקטו: מסמך משפטי בעברית. ארוך אך מדוהה מאוד. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים סכומי כסף ואיש בשם נחום בן [...]. נדרשת בדיקה נוספת.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אליהו הלוי ב' אברהם. הכלה הנשואה לשעבר היא אסתר הידועה כרחל ב' אליהו. תאריך: כ"ז שבט 5341 = 1581 לספירה.

חוזה נישואין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: סיון 5500 = 2051 לספירה הסלווקית = 1740 לספירה. חתן: יצחק ב' שלמה ב' יצחק. כלה: רחל ב' יצחק.

מחברת עם תכנים מגוונים. מאוחרת. מספר עמודים עם חשבונות מפורטים ביהודית-ערבית, ולפחות שני עמודים של לחשים מאגיים ביהודית-פרסית. ASE.

תחילת מכתב מ[בק]אא אבן אל-עג'מי לאדם ממעמד גבוה יותר, עם כמה שורות ברכות עבריות, כמה שורות ביהודית-ערבית בנוסחאות, ושאר המכתב חסר.

מילים קליגרפיות עם פרחים מפוארים, ייתכן שמהכותרת הפיוטית של כתובה, דומה מאוד ל-BL OR 10653.9 (כתובה תימנית מימי הביניים לפי גסטר).

רקטו: שתי שורות ממכתב בערבית-יהודית ייתכן לקהילה (אל-ג'מאעה אל-סאדה) עם רווח גדול בין שורות. ורסו: יצירה ספרותית עם ציטוטי פסוקים.

טקסט לא מזוהה (מכתב?) ביהודית-ערבית ועברית; כולל מקרה יוצא דופן של מונח ערבי-עברי היברידי: 'בחצרתהנו' - מילה ערבית עם סיומת עברית

גט קראי. יוסף ב' מרדכי לוי מגרש את אשתו סולטאנה בת אליה כהן. בהסקוי, איסטנבול. התאריך נתון לפי חורבן הבית: 1762 (= 1831 לספירה).

טיוטת רשימות תנאים לשותפות. מאוחר. בערבית יהודית (הדף הראשון) ובעברית (הדף השני). השם יהודה בונאן עשוי להופיע בראש המסמך העברי.

לא מהגניזה. מכתב מיצחק ב' שלמה בצ'ופוט-קלה לשמחה ב' שלמה באיסטנבול. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-18. בעניינים כספיים ומשפטיים.

ורסו: שיר שנכתב לנכבד (יוסף?) לרגל ברית המילה של בנו אפרים (או אולי תאומים, שאחד מהם נקרא אפרים). כנראה להיקרא בקול בבית הכנסת.

חשבונות בעברית. מפרט טקסטים תלמודיים והלכתיים רבים (ובהם חושן משפט). תיארוך: לא לפני המאה ה-14, ואפשר שמאוחר יותר במידה ניכרת.

ביפוליום מאוחר: שני עמודי פרוזה ואחריהם בתים של קינה, המסתיימים באיור מעניין המכיל אותיות ערביות וחתימת הסופר: משה טאניס. ASE.

אזהרות לשבועות מאת רבי שלמה אבן גבירול. יש הערת שוליים (עמ' 18) הנותנת תאריך להעתק זה: 1484 לספירה הסלווקית = 1172/73 לספירה.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא יוסף ב' יהודה הכהן. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אליהו. תאריך: כ"ה אדר 5581 = 1821 לספירה.

תלונה הקשורה לירושה, ללא תאריך, בעברית. לפי הרישום בקטלוג של חסנין מחמד רביעה, המסמך שמור במוזיאון לאמנות אסלאמית (מספר 145).

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' ניסים והכלה היא אסתר הידועה כרחל (מצוין שאינה בתולה, כלומר לא היה זה נישואיה הראשונים).

קריאה לצדקה, כנראה. בעברית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-18 או ה-19. נרחב מאוד, ומלא בדרשות קבליות על השטן ועניינים קשורים.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: י"ח שבט 5557 = פברואר 1797 לספירה. החתן הוא ניסים ב' אברהם והכלה היא אסתר ב' אלישע החזן.

כתובה קראית מקהיר. תאריך: כ"ו סיון 5580 = 1820 לספירה. החתן הוא שלמה ב' אברהם. הכלה הבתולה היא אסתר הידועה כחנה ב' אליהו.

מכתב מהרב שמואל בן יעקב הצרפתי, כנראה לחננאל בן שמואל, בעברית. כנראה קשור לאותה מחלוקת קהילתית המתוארת ב-T-S Misc.36.176.

מנורה קבלית מוקפת במוטיבים פרחוניים המורכבים ממיקרוגרפיה. מרהיב ויזואלית. גם ענק: 51.5 x 37 ס'מ, וחסר לפחות שליש מלמעלה.

מכתב או טיוטת מכתב, שמורים בו רק השבחים הרבים לנמען בפתיחה. כנראה מארכיון משה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

מכתב שהוצא על ידי סוחר באל-מוסכי שבקהיר – ללא תאריך – בית הקברות בבסאתין – מוזיאון האמנות האסלאמית – (מספר 76) – בעברית.

מסמך מאוחר בעברית, כנראה הצהרה משפטית, שבה הכותב מבקש לנקות את עצמו מהתלונות נגדו משמואל ואברהם בנוגע לעסקאות מסחריות.

חוזה הלוואה, אולי טיוטה, כנראה מהמאה ה-18 עד ה-19. יוסף פר[נסס?] והגבאי שמואל נעים מלווים 40 מחבובים זהב ליהודה [...].

תוכן עניינים ליצירה עברית אקלקטית, ייתכן על ניחוש באבנים. אינו גאומנסיה רגילה - הדפוסים עשויים מנקודות בלבד ללא קווים.

יצירה ספרותית ביהודית-ערבית ועברית. כולל קולופון: 'מגילה זו נכתבה באלול 5013 (=1253 לספירה)... על ידי ר' יוסף הבבלי.'

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' יהודה והכלה היא אסתר הידועה כ'עזיזה ב' אהרן. תאריך: כ"ט כסלו 5405 = 1644 לספירה.

מסמך משפטי מאוחר (שבר בלבד) בדבר סכומים שחייבים זה לזה משה חדאד ומשה בן יהודה, שותפים לשעבר. מוזכר גם יעיש אל-מנאווי.

עמוד וחצי דהויים בעברית, ייתכן מכתב, ימי ביניים. פתיחה עם ברכות מורחבות; גוף הטקסט בעל אופי משפטי. נדרשת בדיקה נוספת.

לא מן הגניזה. מסמך משפטי לגבי מכירת כרם. בעברית. תיארוך: כמאה ה-19. מוקף ברשימות שונות כולל ברוסית ובכתב ערבי-עברי.

מכתב. ברקטו: בנוגע למינוי מלמד בבית המדרש, חתום שמואל ב' אברהם. בוורסו: דיון בענייני הלכה קראיים כגון קידוש הלבנה.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אהרן ב' בנימין הלוי והכלה היא אסתר ב' אברהם הרופא. תאריך: ט"ו כסלו 5399 = 1638 לספירה.

פירוש עברי על מורה הנבוכים, כולל על חלק ג', פרק א', המקדים את הדיון במעשה המרכבה בדיון על אנשים שנראים כבעלי חיים.

תקנה של הקהילה הקראית בליטא בנוגע להגנת עסקים. לא מהגניזה; מקורו קשור כנראה לרכישות אברהם פירקוביץ' במזרח אירופה.

הסכם כספי בין זוג נשוי חדש. יהודה ב' שמחה נשא את שרה בת אלצפן, ואביה התחייב לשלם את נדוניתה בארבע שנים. איסטנבול.

רקטו: מכתב מאוחר בעברית מיהודה לייב אפנדי לאדם מכובד. סימני גיאומנסיה בפינה שמאלית תחתונה. ורסו: תרשים אסטרולוגי.

מכתב אישי מאת יהודי המתגורר בירושלים אל מר דוד ענתבי בקהיר, המתייחס לכתובתה של בתו. נכתב בסביבות שנת 1900 בעברית.

לא מהגניזה. שני אנשים הגיעו לטרוקי מבריסק להתיישב שם מבלי לבקש רשות קהילת טרוקי. הם מתחייבים כעת שלא להתיישב שם.

מכתב על נייר משובץ שנכתב על ידי סופר בשם מישהו אחר. החתימה בעלת חורים וכתובה בכתב יד רועד יותר. מוזכר הרב חיים.

רשימת שמות עם מספרים; ביהודית-ערבית או עברית; מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19; שמות משפחה כגון רומאנו ובאלוביוס

מכתב מיחיא בן יחיא, במצרים, לאביו יחיא בן סעיד אל-ג'ריד'י, בד'מאר, תימן. תיארוך: כנראה המאה ה-19. דרוש בדיקה.

מכתב בעברית עם כ-25 שורות שבח מפרגות ל-ר' נהוראי. שורת תוכן אחת: 'מודיע אני לאדוני כי אנסה לצאת מהמקום הזה.'

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא אברהם ב' אליהו ב' יוסף. הכלה היא אסתר הידועה כמרחבה ב' נחום הכהן ב' אהרן.

לוח שנה. מאוחר. איורי פרחים צבעוניים עם הטקסט במדליונים עגולים. השברים הסמוכים הם מאותו לוח שנה או דומים לו.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן [...] הלוי ב' אברהם הלוי ירושלמי. הכלה היא אסתר הידועה כמסעודה ב' יוסף הלוי.

כתובה קראית מעוטרת. החתן הוא ישועה הלוי ב' ישחק הלוי החזן. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' יעקב ב' אברהם הלוי.

קולופון לחוברת המכילה שתי 'קדושות' על פרשת יתרו. הסופר הוא ברוך רופא ב' (או נכד של?) אלעזר חזן הידוע כרופא.

מסמך משפטי מאוחר בעברית. עוסק בהסדרים כספיים בין דוד סיקיל ואברהם שונינה לאחר מות יעקב סיקיל (אביו של דוד).

רשימות יחס למשפחות אבן אלשבוי ('בן השבויה') וחותן נוצייר. במשפחה הראשונה מופיע מישהו בשם נתנאל נאמן המלכות.

פירושים ופרשנויות דתיות — ללא תאריך — בעברית. המידע לקוח מן הקטלוג של חסנין מחמד רביע לתעודות הגניזה החדשה.

מכתב המבקש לתמוך בהדפסת ספרו של דוד ב' מרדכי קוקיזוב, שנשלח לשמחה ב' שלמה. הקטע מכיל גם דוגמת הדפסה מהספר.

כתב יד זה מכיל שני מסמכים שונים. האחד: מכתב ליהודה ב' משה מיגאש. השני: קבלה מאת זכריה ב' גרשון מסֶלוָאטָה.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא משה ב' ישחק ב' אברהם הכהן והכלה היא אסתר הידועה כמוחג'ה ב' אברהם ב' יעקב הכהן.

נראה ספרותי לגמרי — דן בברכות שבת והבדלה — אך יש גם סימנים מרושרשים שעשויים לשכבה קדומה יותר. דורש בדיקה.

מספר שברים בעברית וביהודית-ערבית, כולם קסמים, אחד מהם מכיל את השורה '...סיידנא מוסא רסול אללה אל-רסול...'

כתובה קראית. החתן הוא ישועה ב' מרדכי והכלה היא אסתר הידועה כסיטוטה ב' שמואל. כ"ח אדר 5400 = 1640 לספירה.

הצהרה על תפילה המיועדת ל"תפילות הרב בערבית". המסמך אינו מתוארך. מקורו בבית הקברות בבסאתין. הטקסט בעברית.

ארבעה פריטים תחת ספרייה זו, כולם קשורים לדיוואן של רבי יהודה הלוי, כולל אינדקס קליגרפי לשיריו (207/1).

כתובת מכתב לנכבד. חלקים מהשם אולי קריאים. ייתכן שיש טקסט נוסף בגב, שלא צולם. 'אמונה אומן וברית מות(?)'

צד א: ייתכן שתשובה המסבירה מדוע אדם מסוים לא יוכל להשתחרר מנדר. צד ב: שרידי רשימת שמות ביהודית-ערבית.

מכתב עברי שנשלח לטרקאי (כיום בליטא). מוזכר כרוז שניתן לקהילה הקראית באזור וילנה ולוצקה (כיום בפולין).

רשימת שמות: תקוה הכהן; יכין בן ישועה; עלי בן שלמה; אלעזר בן אריח; ברכות; אברהם בן שארית; עלי החבר(?).

תגובות ל"אפיקורסות" — ללא תאריך — מבית הקברות בבסאתין — מוזיאון האמנות האסלאמית — (מספר 61) — בעברית.

קטע קטן של מכתב בעברית לנכבד. הכתובת מזכירה 'רבנו יוסף.' הכתב אולי מוכר. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11.

מכתב ארוך ליצחק נח ב' אברהם בקוקיזוב. הכותב מזכיר את הקהילות בירושלים ובדמשק ומתייחס לשמירת חג הפסח.

שבר (פינה עליונה ימנית) מהסכם שותפות בעברית בין אברהם אל-אח'טר ושם טוב. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-16.

מכתב בעברית שירית המופנה לקהילת אלכסנדריה, שנכתב על ידי חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה).

מסמך משפטי בדבר שותפות בין יוסף מוגרבי ואליהו מוסרי, עם רישומים נוספים בכתב יד אחר וחישובי חשבונות.

נוסחה או טיוטה של כתובה. תאריך לדוגמה: שבט [א']תתקע"א לשטרות = 1660 לספירה. חתן לדוגמה: נחום הכהן.

עלה המציע שיטות לחיזוי העתיד ותשובות לשאלות שונות (כיצד תברח מאויב... האם השמועה אמיתית או לא...).

מסמך משפטי. בעברית. מאוחר. עוסק בסולימאן בונאן ופרג' אללה בן שבת וסכומים שונים של מועיידים/מדינים.

תעודת הסמכה מטעם הרבנות בירושלים למורי הוראה בענייני דת — ללא תאריך — (מספר 96) — בעברית ובאנגלית.

חשבונות של ר' דָּוִד. בעברית ובספרות ערביות מערביות. בכתב יד אשכנזי מאוחר. ככל הנראה אינו מהגניזה.

נוסח לשטר משפטי למינוי שוחט. מקום: קהיר. בעברית ובערבית יהודית. תיארוך: כנראה המאות ה-13 עד ה-15.

מכתב בפרוזה עברית מחורזת עם ערבית-יהודית בסוף, ממחבר לא ידוע אל יצחק השר. תמונה אינה זמינה ב-FGP.

עמוד מחיבור רפואי בעברית. בשוליים העליונים כותרת בכתב יד שונה: 'זאד אל-מסאפר' (של אבן אל-ג'זאר).

ספר מכתבים, כנראה. בערבית-יהודית ועברית. שלוש רשומות בדיו סגולה. מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19.

שבר מכתב מסַסוֹן מסוים. בערבית-יהודית ובעברית. הביטויים השרידים קריפטיים מאוד; דרוש בדיקה נוספת.

לא מהגניזה. מכתב המופנה לשופט הקראי שמואל ב' אברהם, בטרוקי. תיארוך: כנראה ה'תק"ס = 1800 לספירה.

מכתב ניחומים לאברהם ב' ברכה. בעברית. תיארוך: מסויג כמאה ה-18. מספר אנשים נוספים מוזכרים במכתב.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא יוסף הכהן ב' ברוך. הכלה היא אסתר הידועה כרחל ב' אברהם הלוי.

קמע להצלחה ונגד עין הרע, הכולל שמות מלאכים קליגרפיים, ציורי קו-ומקל, מגן דוד וריבוע קסמים בגב.