טקסט ספרותי ביהודית-פרסית: "סיפור סתת האבנים" (حکایت سنگ تراش)

תיאור

טקסט ספרותי ביהודית-פרסית: "סיפור סתת האבנים" (حکایت سنگ تراش). תיארוך: מאוחר, אולי מן המאה ה-18 או ה-19. השיר הוא מסנווי (masnavi) שיוחס לעֻבַּיְד אַללָּה אלזָּאכָּאנִי (נפטר 1370). הסיפור מגולל את קורותיו של סתת אבנים היושב על הר סיני ואוהב את האל אהבה עזה עד כדי כך שהוא בוכה מחמת חוליי אהבה ומזמינו לרדת ארצה, מבטיח לו בקתת אבן יפהפייה ומיני מטעמים הרריים (ובהם אליית הכבש המובחרת ביותר). הוא מבטיח לשרתו: "ארחץ את ידיך ורגליך; אהפוך את העפר שעליו תדרוך לטוטיא שלי (=משחה לעיניים)"; בגרסאות הפרסיות הזמינות ברשת מופיע "כִּימְיָא" (=אליכסיר החיים) במקום "טוטיא". הסתת אומר לאל שלא יחשוש מכופרים ומחיות פרא, שכן הוא עצמו יגן עליו. משה עובר במקום ומוכיח את הסתת על דברי ההזיה הללו, אך אז האל מוכיח את משה על מה שאמר לסתת, שכן אמונתו התמימה של הסתת עמוקה יותר מזו של משה. הסיפור הוא וריאציה על סיפורו הקדום יותר של רומי, "משה והרועה" (موسی و شبان); ואמנם, חלק מחרוזיו של רומי הושתלו בחתימת הגרסה היהודית-פרסית הזאת. בגב דף 128 מופיע טקסט אחר בכתב פחות פורמלי ביהודית-פרסית.