תיאור
טקסט ספרותי ביהודית-פרסית: "סיפור סתת האבן" (حکایت سنگ تراش). תיארוך: מאוחר, ככל הנראה מהמאה ה-18 או ה-19. שיר זה הוא מסנווי המיוחס לעֻבַּיְד אללה אל-זאכאני (נפטר 1370). הוא מספר על סתת אבן על הר סיני האוהב את האל אהבה כה עזה עד כי הוא בוכה מחולי האהבה, ומזמין אותו לרדת אל הארץ ומבטיח לו בקתת אבן יפהפייה וכל מיני מטעמי הרים (למשל, מיטב אליות הכבשים). הוא יתמסר לשרת את האל: "ארחץ את ידיך ורגליך; אהפוך את האדמה שעליה תדרוך לתותיא שלי (=משחה לרפואת עיניים)"; בנוסחים הפרסיים הזמינים ברשת מופיע "כּימיא" במקום "תותיא", כלומר אליקסיר החיים. הסתת אומר לאל לבל יחשוש ממומרים ומחיות פרא, שכן הוא יגן עליו. משה עובר בסביבה וגוער בסתת על הזיותיו אלו. אך האל גוער במשה על מה שאמר לסתת, שכן אמונתו הפשוטה עמוקה מזו של משה. הסיפור הוא וריאציה על סיפורו הקדום יותר של רומי על משה והרועה (موسی و شبان); ואכן, חלק מחרוזיו של רומי שובצו בסיומה של גרסה זו ביהודית-פרסית. בצד ב' של דף 128 מופיע טקסט אחר בכתב פחות פורמלי ביהודית-פרסית.
Princeton Geniza Project description: Literary text in Judaeo-Persian: "The Tale of the Stonecutter" (حکایت سنگ تراش). Dating: Late, perhaps 18th or 19th century. This poem is a masnavi that has been attributed to ʿUbayd Allāh al-Zākānī (d. 1370). It tells of a stonecutter on Mount Sinai who loves God so much that he weeps from lovesickness and invites Him down to earth and promises him a beautiful stone cottage and all sorts of mountain delights (e.g., the choicest sheep-tail). He will minister to God: "I will wash Your hands and feet; I will make the earth you tread into my tutty (=an ophthalmic ointment)"; the Persian versions available online give "kīmiyā" instead of "tutty," as in elixir of life. The stonecutter tells God not to be scared of apostates and wild animals, for he will protect Him. Moses wanders by and chastises the stonecutter for these ravings. But God then chastises Moses for what he has told the stonecutter, whose simple faith is more profound than that of Moses. The story is a variation of Rumi's earlier tale of Moses and the shepherd (موسی و شبان); in fact, some of Rumi's verses are transplanted into the ending of this Judaeo-Persian version. On the verso of fol. 128, there is a different text in a more informal script in Judaeo-Persian. ASE.