עצומה בטורקית עות'מאנית משלמון [אלאסכנדראני] אל "פקיד בכיר, אולי מושל מצרים" לפי האת'אווי

תיאור

עצומה בטורקית עות'מאנית משלמון [אלאסכנדראני] אל "פקיד בכיר, אולי מושל מצרים" לפי האת'אווי. תיארוך: סוף המאה השש-עשרה או ראשית המאה השבע-עשרה. במבוא למהדורתה מציינת ג'יין האת'אווי: המסמך מעניק קול לשלמון עצמו, העותר לפקיד בכיר, ואולי למושל מצרים, שיפעל נגד "אנשי הכאשפים" (kāshifs) החמסנים הגונבים את הכבשים ושאר האספקה שהיו חלק מן ה"מאל-י מירי" (māl-i mīrī) — הכספים והאספקה שמצרים הייתה מעבירה מדי שנה לארמון הקיסרי. אספקה זו נשלחה לאיסטנבול מאלכסנדריה ומדמיאט, והעצומה מדגישה את תפקידו של מנהל המכס באיסופה ובמשלוחה. כמובן, מנהל מכס הנמל היה טרוד בהגנה על רכוש המדינה מפני גניבה ונזק לפני שילוחו. עם זאת, העצומה עוסקת באופן ספציפי בחכירת מס (muqāṭaʿa) שבשליטת שלמון: זו של ח'צ'רא, ואולי אל-ח'צ'רא ("ירוקה" בערבית), כפר מדרום-מזרח לאלכסנדריה בתת-מחוז בוחיירה. הכפר וסביבתו הפיקו כנראה כבשים ויבולים שהיוו חלק מן המאל-י מירי. כאשף, מילולית "מפקח", היה המנהל של אחד מתת-המחוזות של מצרים, ואחראי בראש ובראשונה על אחזקת מפעלי ההשקיה. המשרה מקורה בסולטנות הממלוכית, והעות'מאנים שימרו אותה, אם כי בדורות הראשונים של השלטון העות'מאני התמלאו שורות הכאשפים לעיתים קרובות בקצינים צבאיים מן הארמון הקיסרי או מן הבלקן. הכאשף של תת-מחוז בוחיירה, מדרום לאלכסנדריה, היה אחראי על אספקת המים המתוקים של עיר הנמל: פעם בשנה נכנס לעיר עם 300 שוורים, שבמשך חודש — בדרך כלל בספטמבר — סובבו את גלגלי המים שמילאו את 130 הבורות של העיר במים מתעלת הנאצריה, ששימשה חוליית הקשר היחידה של אלכסנדריה עם הנילוס. אנשי הכאשף הזה ושל שאר כאשפי דלתת הנילוס הם, ללא ספק, "אנשי הכאשפים" שנגדם יוצא שלמון בעצומתו. למעשה, ייתכן שהטקס השנתי הזה נתן לאנשי הכאשף של בוחיירה את ההזדמנות המושלמת לגנוב ולפגוע באספקה המיועדת לארמון.