מכתב מאישה אל ראש היהודים בפוסטאט. התיארוך: ראשית המאה השתים־עשרה (ראו להלן). הכותבת מבקשת מהנמען לשלוח לה כסף עבור שתי אחיות יתומות שהיא פיקחה על טיפולן שלא ברצון. הבנות היו בנות עשר ושלוש־עשרה, ולא נותרו להן קרובי משפחה שיטפלו בהן וגם לא כל אמצעי מחיה. הוקצו להן שני דינרים מקופת הצדקה של הקהילה, אך משום־מה (המכתב קרוע כאן וחלקים חסרים) הכסף לא נשלח בפועל; בלעדיו לא היה בידיהן אלא "כדי פרוסת לחם". אלמנה חשוכת ילדים שהתגוררה בשכנות התנדבה ללמדן רקמה, והכותבת הייתה מוכנה לפקוד אותן מפעם לפעם. אך היא סירבה לקבלן אל ביתה, אף על פי שהבנות עצמן ביקשו זאת: "הן אומרות לי כל הזמן: 'רצוננו לבוא אליך כדי שתטפלי בנו'". במקום זאת ביקשה מראש היהודים לספק את שני הדינרים שהובטחו לבנות, וכן כספים נוספים כדי לשכור עבורן מקום מגורים ולהעסיק מלמד דת שילמד אותן "תפילה, כדי שלא יגדלו כבהמות, בלי שידעו לומר שמע ישראל". על התיארוך: הזמן ניתן לקביעה מקורבת על סמך אזכורו של אלחבר אבן אלכאמח'י, חבר הישיבה הנושא שם משפחה הנגזר מן המקצוע כאמח'י — מכין מטעמים משומרים ברוטב חומץ. ידועים שני נושאי שם כזה: אחד שחי בזמן הנגיד מבורך, סביב 1095, והאחר בזמן כהונת הנגיד שמואל בן חנניה, סביב 1145. כתב היד של המכתב מתאים לשני התאריכים, ואולי טוב יותר למאוחר שבהם.
תרגום לעברית
צד א
לנצח, אם [...]
אמם כבר [נפטרה, ואין]
מי שיטפל בהם חוץ [ממני...] הרי שני הדינרים הללו שנלקחים
עבור מזונ[ותיהם, לא יוצא] מהם אלא פת לחם בלבד ל־
מקום העניין. וגם, הנה כאן אשת ר' [יוסף] החזן תלמיד
החבר בן אלכאמכי המנוח, אין לה ילד, וכבר רצתה
שתיקח את שתי הבנות הללו ותלמד אותן את הרקמה, ויבוא אל הב[ית]
מי שילמד אותן את התפילה, שכן הן גדלות כדוגמת הבהמות ואינן
יודעות שמע ישראל. ומגוריה קרובים לביתי, אוכל
בעתות מסוימות לפקוד את מצבן. וגם, הבת הבכירה
כבר בגרה מהשנה שעברה, וזו הצעירה ממנה כבת עשר שנים ומעט,
וכל מעט זמן אומרות //לשפחה//: רצוננו לבוא אליך שתגדלי אותנו. אמרה
השפחה: לא אעשה דבר אלא על פי דעת אדוננו ירום הודו, ואיני
רוצה שיהיו איתי בבית אחד, אלא שיישכר להן
מקום קרוב לביתי, ובעת הזאת תהיה אשת החזן
ר' יוסף סובבת סביבן במלאכה ובזולתה. וא[ם] שני הדינרים
הללו יימסרו לנערה הבכירה, תוציא אותם [במה שהן צריכות]
ממזון וממשי וזולתם, מה טוב [שתגדיל את חלקן, וה']
יכפיל שכרה ויהי בעזרה ויחיה חמודיה הש[רים]
[...] ים [ואל[...] ושלום הדרתה יגדל ואל ידל וכן יהי ר[צון]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, "Side Lights on Jewish Education from the Cairo Geniza," in Gratz College Anniversary volume (Philadelphia: Gratz College, 1971), 83-110., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.