שטר מתנה בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מתוארך: השליש האחרון של אדר שנת א'תכ"ח למניין השטרות = פברואר/מרץ 1117. החלק העליון חסר. אישה ששמה לא השתמר מורישה בית שחלקו שלה לאישה אחרת, סת אלדאר בת שאול, ככל הנראה בתה (או שמא המטפלת בה?). זהו צוואה "מבריא", ולכן אינה ניתנת לביטול. חלק אחר מן הדֻוַיְרַה (מתחם קטן) היה בבעלות "העניים", כלומר הקדש. כדי למנוע כל הפסד מן הקדש, נאסר על מקבלת העיזבון למכור אותה ללא־יהודים או לבנות עליה קומה נוספת. במקרה שתמכור אותה, יחולו אותם איסורים גם על הקונה. עוד נקבע כי סת אלדאר תשרת את מיטיבתה ותדאג לה עד יום מותה. חתומים: חלפון בן מנשה הלוי, אברהם בן שלמה, יצחק בן ע'אלב החזן, משה בן עלי, וחלפון בן יוסף הכהן. אישרו: אברהם בן שמעיה החבר מצאצאי שמעיה גאון, יצחק בן שמואל הספרדי, ואברהם בן משה. (חלק מהמידע מבוסס על גיל.)
תרגום לעברית
צד א
[...] אין צורך להזכיר במלואם את גבולותיה ב[שטר]
[מעשה] זה. במתנה גמורה גלויה ומפורסמת, מתנת בריא
[לא כמתנת ש]כיב מרע, מתנת [עלמין באוכד שרוט אלמתנות] מן יומא דנן לאחר מיתה ולעלם. ולא הותרתי מעכשיו ולאחר מיתה לאף אחד משאר
יורשיי אחריי דבר מן הדוירה (בית קטן) הזאת שעליה חלה מתנה זו לאחר פטירתי, שום דבר [בעולם, אלא] נתתי לה שליטה על כולה לאחר פטירתי — לקנות ולהקנות ולהוריש ולמשכן ולמכור [...]
ולסתור ולב[נות ו]לעשות מחיצות ולתת אותה במתנה לכל מי שתחפוץ, ואיש לא ימחה ב[יד]ה ולא ביד יורשיה אחריה בשמי, מן יומא דנן ולאחר מיתה ולעלם. ואיני מתירה לה למכור אותה לגוי בשום אופן, אלא אם החליטה למכ[ור]
לאחר פטירתי — יהיה זה לאחד מישראל, ברוכים יהיו, כדי שיימנע כל נזק מן הבית שאני גרה בו כעת, שכן יש בו חלק לעניים, ה' יעשירם בשפע חסדו. וכמו כן אין לה לבנות בו טבקה (קומה עליונה)
//ולא זולתה, ולא להוסיף עליו דבר כלל\\ שיסתיר את האור מן הבית הנזכר שאני גרה בו ויזיק לו, ובגלל הנזק שייגרם מכך גם לחלק העניים — אלא יישאר על [כפי שהוא]. על תנאי זה הענקתי לה אותה בבעלות. התניתי עליה שאם
תחליט למכור ותמכור, תתנה כן גם על הקונה בשטר המכר, כדי שלא ייגרם נזק לעניים. וכבר נתתי לה את הדוירה הזאת מעכשיו ולאחר מיתה, והקניתי לה אותה על התנאי הנזכר, והיא שלה, ולא של
שאר יורשיי אחריי, במתנה זו — היא וקרקעה, שכן אין עליה חכר (דמי חכירת קרקע), כי חכר הבית הגדול חל על הכול; ועפרה וטיטה ויסודותיה ולבניה ואבניה, וסידה וגבסה, וכפות תמריה וקניה, ועציה ודלתותיה
ופתחיה וברזלה ומסמריה ומנעוליה, וקאעתה (הקומה התחתונה) וגגותיה — שכן בזמן הזה אין בה אלא קאעה וגגות בלבד — ופרוזדוריה ומעבריה, ותקרותיה וסולמותיה, מהם של אבן ומהם של עץ, וצינורותיה ואמות המים שלה, וכל
תועלותיה וכל זכות שיש לה, בפנימה ובחיצונה, כניסותיה ויציאותיה, דרכי העלייה והירידה, עומקה ורומה, וכל חוזאקי די בה, בין מלתחת בין מלעיל, בין מלגו בין מלבר, מתהום ארעא ועד רום רקיעא בחזקאתיה
דמן יומי עלמא. ואין לי חזרה ממתנה זו [...] לזולתה, כי כבר ייחדתי אותה [...] במתנה זו לאחר פטירתי, לא ל[ש]אר האנשים ולא לשאר יורשיי אחריי. וכתבו וחתמו אותה בשוקא דלא תיהוי
מתנתא טמירתא. ומכיוון שהיא משרתת אותי ומצויה עמי תמיד, כבר פטרתי אותה מעכשיו [מכ]ל יורשיי אחריי מכל הטענות והתביעות ומשאר הענייני והתביעות שעשוי אחד מהם לתבוע ממנה בחייה [לאחר]
פטירתי, או משאר יורשיה אחריה, בכל מה שהיה ביני ובינה ומה שהוציאה למעני מימות עולם ועד עכשו, ומה שיהיה בינינו גם בעתיד, ומה שתוציא למעני מהיום ולאחר מיתה — הבראה כאמלה תאמה
נאגזה פאצלה קאטעה חאסמה לכל הטענות והתביעות, הבראת קבלה והסתפקות, הבראה שאין אחריה חזרה, ולא טענה שתבטלה, ולא פירוש שיטלה, במשמעויות היותר תקיפות של הבראות והחזקות, וכתיקון חכמים. ועשיתיה בכך
על כל יורשי אחרי נאמנת בדיבורה בכל מה שאולי הוציאה למעני מימות עולם ועד עכשו, ומה שתוציא גם למעני מעכשיו ולאחר מיתה, ובכל מיני תשמישיה בכל וכל הכל כשני עדים כשרים נאמנים. ואין לאחד
מיורשיי ולא לזולתם עליה בדבר מכל זה שבועה קילתא ולא שבועה חמירתא ולא אפילו על ידי גלגול ולא אפילו חרם סתם. ואין לאחד משאר יורשיי אחריי ולא לאחד משאר בתי דינין למיניהם ואופניהם
לתבוע אותה לאחר פטירתי על שום דבר הנוגע אליי — בכל מה שיישא שם ותואר, ולא בשום טענה בעולם, לא טענת ברי ולא טענת שמא, ולא להוציא ממנה לאחר פטירתי דבר ממה שאולי הגיע לידה ממני בחיי,
ולא לתבוע אותה בשמי בבגידה, ולא באי-קיום פיקדון, ולא בשום דבר משאר הדברים כולם, [מעטים ומרובים,] אפילו משוי פרוטה ולעילא, שכן כל זה נתון לה ממני במתנה לאחר מיתה, מוהוב להא מני במתנה לאחר מיתה, מתנה שאין בה חזרה, בלשון "מעכשיו".
ואין לאף אחד עליה טענה בדבר מן הדברים, ולא תביעה ולא [...] במילה אחת. ולא הט[ל]תי עליה שבועה מכל מיני השבועות, קלה או כבדה, ואפילו על ידי גלגול ואפילו חרם סתם, ולא הוצאת דבר [ממה שה]גיע ת[חת] ידה, ואפילו
ממה שאולי [...] תכתוב בשמי במשך חיי, ולא הצרתי לה בדבר משאר הדברים כולם, מעטים ומרובים, גדולים וקטנים, משוי פרוטה ולעילא. וה' יתעלה חסיב ממי שייצר לה ויעשה עמה היפך ממה [ק]בעתי בשטר
זה. וכתבתי לה מכתב זה שיהיה בידה וביד יורשיה אחריה על שאר יורשיי אחריי — אריך שריר וקיים ומוחזק דיזכון ביה בכל בתי דינין לעלם, לא כאסמכתאות ולא כדוגמאות של שטרות, אלא כאיתן והמהודק שבמה שסדרו רבותינו
[ז]ל [ב]כתבי הַ[מכר והמקח] וההבראות, ו[א]חריות שטר מתנתא דא ואביזאריה דנן על שאר יורשיי אחריי, במשמעויות היותר תקיפות של אחריות וכתיקון חכמים. וכל כתבי בכל כתב ולשון דיפקון למרעם ולבטולא ית שטרא דנן בטילין אינון מעכשו
[קדמיכ]ון חשיבין כחספא בשוקא [דלית ביה] ממש, ולכל בית דין [דיפקון] לא ליעבדון דינא מנהון. ובטילית נמי כל מודעי ותנאי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקין מגו מודעי עד סאף כל מודעי דמסירין לי ודמסרנא על שטרא דנן כתיקון ח[כמים].
ו[אקנינא מן ]דא בתר דאשתמודענוהא בת מר ור [...] הזקן נע לסת אלדאר דא בת מר ור שאול הזקן נע במנא דכשר למקניא ביה על כל מה דכתיב ומפרש לעילא, ושהדותא דא כתבנא וחתמנא ויהבנא לסת אלדאר דא דליה[וי]
בידה לזכו ולראיה. וזה היה בעשור האחרון של חדש אדר דשות אלפא וארבע מאה ועשרין ותמניה שנין (1428) למניינא דרגיליננא ביה בפסטאט מצרים דעל נילוס בהרא מותבה שריר ובריר וקיים.
כתוב על המחיקה: "תעמר פיהא טבקה", "ען יסתר", "ותתאדא", "תבקא [ע]ל[י הדא אלשרט]"; וכתוב בין השורות: "ולא סואהא ולא תזיד עליהא שיא גמלה לאגל" — וקיימין כולהון, ודין קיומיהון, והכל מוחזק ושריר וקיים.
חלפון הלוי ביר מנשה נע. יצחק ביר גאלב החזן נע. חלפון הכהן בן יוסף נע.
אברהם בר שלמה נע. משה בר עלי סט. אתקיים כתבא דנן קדמנא בבי דינא במותב תלתה כחדא הוינא, דנוסחיה ושהדיה כתיבין לעילא,
וקיומיה מיניה וביה לתחתא בכתב ידי שהדיא אילין דחתימין עלוהי, ואינון מר ור חלפון הלוי ביר מנשה החזן הלוי נע, ומר ור יצחק החזן בן מר ור גאלב הכהן נע, ומר ור חלפון הכהן בר מר ור יוסף הכהן נע, ומר ור
אברהם הזקן בר מר ור שלמה הזקן נע, ומר ור משה בר מר ור עלי הזקן סט, דחתמין בחתמות ידיהון: חלפון הלוי ביר מנשה נע, יצחק ביר גאלב החזן נע, חלפון בר יוסף נע, אברהם בר שלמה נע,
משה בר עלי סט, בסימניהון. ומדמחזקא לן חתמות ידיהון דמר ור חלפון הלוי ומר ור יצחק החזן ומר ור חלפון הכהן, אילין תלתהון, בסימניהון, אישדנוהי וקיימנוהי כדחזי.
אברהם ברבי שמעיה החבר נבתויא נין שמעיהו גאון נע. יצחק ביר שמואל הספרדי זכ לח הע הב. אברהם ביר משה סט.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, Documents of the Jewish Pious Foundations from the Cairo Geniza (Leiden: Brill, 1976)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.