מכתב מחלפון בן נתנאל, כנראה מפוסטאט, אל ר' יהודה הלוי באלכסנדריה

תיאור

מכתב מחלפון בן נתנאל, כנראה מפוסטאט, אל ר' יהודה הלוי באלכסנדריה. דהוי ופגום מאוד. תאריך: ספטמבר 1140. נכתב זמן קצר לאחר הגעתו של המשורר מספרד. המכתב עוסק כמעט כולו בצרות שפקדו את חלפון במצרים לאחר שובו מספרד בשנה שקדמה. הוא מסביר כי בשל דיכאונו ומצב בריאותו הרעוע אין הוא מסוגל לקרוא כראוי את מכתבו של ר' יהודה הלוי או לצאת לפגוש אותו. עיקר המכתב סובב סביב אבלו הכבד על מות אחיו האהוב, הדיין רבי עלי, וצידוק הדין על אובדנו (בשוליים הימניים של ה-verso). חלפון מציין כי שהה באלכסנדריה "שנה חסר חודש" (verso, שוליים ימניים, שורה 13) שקוע בדיכאון עמוק ובמחשבות על המוות. הוא חי חיי סגפנות ונמנע משתיית יין, מאכילת בשר ופירות ומשאר תענוגות העולם הזה. כתוצאה משהותו הממושכת שם, ובעיקר בשל מצב רוחו הקודר, נפגעו עסקיו. הוא מזכיר גם עיכובים שנגרמו מכך שכמה שטרי בית דין היו "חתומים" ובלתי נגישים (verso, שוליים ימניים ועליונים). בשל הצרות שהמיטו עליו במצרים, חלפון מתחרט על שעזב את ספרד מלכתחילה, שם נהנה מחברתו של ר' יהודה הלוי; הוא מאחל שהיה נשאר בספרד ואז מלווה את ר' יהודה הלוי במסעו מזרחה (verso, שורות 37–38; recto, שורה 7). הוא מתאר את מצוקתו על מות אחיו כחלק מצרות יהודי מצרים בכללותם ("בחמש שנות היעדרו", recto, שורה 17). ידוע ממקורות אחרים שצרות אלה נבעו מגזרות הווזיר רצ'ואן אבן ולח'שי (שלט 1137–1139) נגד היהודים, שאינו מוזכר במפורש במכתב (הזהירות נבעה כנראה מהאקלים הפוליטי המדכא, כפי שכותב חלפון: "לא ניתן לדבר", recto, שורה 16). אף שרצ'ואן הודח וכלוא כבר עשרה חודשים, חלק מגזרותיו נותרו בתוקף. חלפון מציין שרבים מנכבדי היהודים נהרגו, ואחרים נכלאו בבתי סוהר או הוחזקו במעצר בית, ועדיין היו כלואים בעת כתיבת המכתב (recto, שורות 12–16). הוא רומז להריגת הגאון רב מצליח הכהן מבלי לומר במפורש שרצ'ואן ציווה על הריגתו, אך פרט זה ידוע מן המקרייזי ב"אתעאט' אלחנפאא'", בפרק לשנת 533 להג'רה, שם נאמר כי הווזיר תפס כמה ממקורביו של אלחאפט', ובהם אבו אלמעאלי בן קאדוס, אבן שיבאן החוזה בכוכבים, ראש היהודים וקבוצה נוספת, וכולם הוצאו להורג. לנוכח דיכוי יהודי מצרים והריגת אישי המעלה שבהם, חלפון מביע את מבוכתו ("בוש ונכלם", recto שורה 19) מדבריו של ר' יהודה הלוי בשבח מעלותיה של הארץ. נוסף על כך, נטל הג'זיה על היהודים הוגדל, וזכויות שהיו להם קודם לכן בוטלו (recto, שורה 28). היהודים מצאו נחמה במינוי הנגיד שמואל בן חנניה לאחר מות רב מצליח הכהן הגאון (recto, שורה 30). חלפון משתוקק לפגישה עם ר' יהודה הלוי, אך כאמור דוחה את יציאתו לדרך בשל מחלתו ושברון לבו. בכתובת חותם חלפון בתואר "פצוע אהבתו" של ר' יהודה הלוי. (המידע נסמך בעיקר על "ספר הודו" חלק IVa, עמ' 289–295, וחלק IVb, עמ' 500–513.) המסמך לא נכלל ברשימתו המקורית של גויטיין, וזוהה כמסמך של חלפון על ידי מ"א פרידמן, שכללו ב"ספר הודו" IV.