תיאור
נוסח כתובה שנכתב על ידי החזן סעדיה בן צדקה החזן. ידוע כי איש זה שימש כחזן, דיין וסופר בעיירה המצרית מנית זפתא. ככל הנראה היה צאצא או קרוב משפחה אחר של סעדיה בן צדקה החזן השונה, שחתם על מסמך בדמשק בשנת 1031 לספירה (ENA 17.22). לסעדיה זה היה כתב יד ארץ ישראלי אופייני. המסמכים השמורים בכתב ידו כוללים חוזה נישואין שכתב במנית זפתא בשנת 1110 (TS 12.494). שם הכלה הוא עזוז (בת יצחק, כמו ב-TS NS 313.4 [MAF, JMP, II. no. 9]). כנראה שני הנוסחים נכתבו במנית זפתא, בשנת 1093/94 (ראה מ. א. פרידמן, נישואין יהודיים בארץ ישראל, כרך ב, עמ' 108).
Princeton Geniza Project description: Ketubba formulary written by the cantor Seʿadya b. Ṣedaqa ha-Ḥazzan. This man is known to have served as cantor, judge and scribe in the Egyptian town of Minyat Zifta. He probably was a descendant or other relative of the different Seʿadya b. Ṣedaqa ha-Ḥazzan, who signed a document in Damascus in 1031 CE (ENA 17.22). This Seʿadya had a characteristically Palestinian handwriting. Documents preserved in his hand include a marriage contract which he wrote at Minyat Zifta in 1110 (TS 12.494). The bride name is ʿAzūz (bt. Isḥāq, as in TS NS 313.4 [MAF, JMP, II. no. 9). Probably the two forms were written at Minyat Zifta, in 1093/94 (See M. A. Friedman, Jewish Marriage in Palestine, II, p. 108).