מכתבעברית, יהודית-ערבית📝 תמלול

מכתב מאדם אל אביו או מורהו, כתוב על גיליון מקופל (ביפוליום)

T-S Ar.30.250

ספריית קיימברידג'

סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
עברית, יהודית-ערבית
ספרייה
ספריית קיימברידג'
אוסף
CUL, T-S
אזכורים
Damascus

מכתב מאדם אל אביו או מורהו, כתוב על גיליון מקופל (ביפוליום). המחצית הראשונה בעברית והמחצית השנייה ביהודית־ערבית. כתב היד משתנה באופן ניכר מראשית המכתב ועד סופו, אולם ייתכן שהדבר נובע מכתיבה מהירה ורשלנית יותר, ואינו מעיד בהכרח על שני סופרים שונים. התיארוך: לא לפני 1141, שכן רבי יהודה הלוי כבר נפטר; אם הכינוי "אלנזר" מתייחס לנתן בן שמואל, הרי שהמכתב נכתב לא יאוחר משנת 1164 בקירוב. בחלק העברי מתחרט השולח על שזלזל בחוכמתו ובהשכלתו של הנמען, נושא לו דברי שבח נמלצים ומקונן על הפירוד שביניהם. בחלק היהודי־ערבי הוא מבקש עותקים של מספר פיוטים ליטורגיים, ובכללם חמישה או שישה "רחמים" מסוג "עמאני ע'רבא(?)". הוא מוסיף: "מאז שעזבתי את דמשק, בכוונתי להקדיש עצמי למלאכת החזנות. לשם כך שאלתי את הדיוואנים של שלמה הקטן (הוא אבן גבירול המפורסם) ושל רבי יהודה הלוי — זכר שניהם לברכה — והעתקתי מהם קטעים לשימושי" (לפי גויטיין). כמו כן שאל סידור ולומד בו את התפילות. השולח מבקש מן הנמען לשלוח את הפריטים שנתבקשו באמצעות סאלם, ה"ע'ולאם" (המשרת) של אלת'קה. יהיה אשר יהיה מחיר הנייר והמעתיק — השולח מתחייב להשיב את ההוצאה. עוד הוא מספר כי בתשעה באב פנו אליו אלמהד'ב ואלנזר ואחיו וביקשוהו לחבר קינה על בסיס הפתיחה "אשתונן ואתאונן" (כפי הנראה בהתייחס לקינה של רבי אהרן אבן אלעמאני הפותחת באותן מילים). השולח רושם אז בתחתית המכתב את גרסתו שלו ל"אשתונן ואתאונן", "על פי לחן שלמדתי ממך". אין זה נראה כי הקינה שלפנינו היא המקור של "אשתונן ואתאונן", ואף לא נראה כי השולח הוא רבי אהרן אבן אלעמאני עצמו (שכתב ידו מוכר ממקום אחר).

התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.