טיוטה של כתובה, ובה הוראות לסופר לצורך הכנת הנוסח הסופי

תיאור

טיוטה של כתובה, ובה הוראות לסופר לצורך הכנת הנוסח הסופי. ייתכן שהמסמך נכתב בידי הדיין ר' חיים, המוכר ממסמכים אחרים כדיין בבית דינו של ר' דוד הראשון בן אברהם בן משה בן הרמב"ם, ובן משפחתו בנישואין. החתן הוא אברהם השר בן שלמה השר בן ר' סעדיה השר "הידוע כאבן אלמשנקץ". פרידמן, שההדיר את המסמך, לא הצליח לפענח את השם או הכינוי והציע לקרוא "אלמשוק", אך הקריאה "אבן אלמשנקץ" מאוששת על ידי רשימת הזכרה המזכירה את "בית בני אלמשנקץ" שבראשה ר' סעדיה, שאחד מבניו הוא שלמה, וכן מסמכים נוספים מן המאה השלוש-עשרה שבהם נזכרת משפחה זו. תיארוך: שלהי המאה השלוש-עשרה, אולי 1291–1292. המסמך נכתב תחת מרותו של הנגיד ר' דוד (נפטר ב-1300) בן אברהם בן משה בן הרמב"ם. החתן, אברהם, פדה אישה שנשבתה בעכו, וכעת מבקש לשאתה. אשתו הראשונה מסכימה שיישא אישה שנייה, ואף שיישא לאחריה עוד שתי נשים (סך הכול ארבע). פרידמן מסיק שהשנה היא ככל הנראה 1291 או 1292, שכן ר' דוד בן הרמב"ם היה בגלות בעכו מפני יריביו שבמצרים בשנים 1285–1289 בקירוב, וכיבוש עכו מידי הצלבנים בידי המוסלמים ב-1291 הוא הזדמנות סבירה שבה אישה יהודייה תישבה ותידרש לפדיון. הנגיד ר' דוד, לאחר שובו לקהיר, יכול היה להיות ממונה על התיק המשפטי הזה בשל קשריו לקהילה היהודית שנותרה בעכו. זהו מסמך יוצא דופן ביותר, וגויטיין הרחיק לכת וכינה אותו "המסמך המוזר ביותר מגניזת קהיר שראיתי אי פעם, בתוכנו ובמראהו החיצוני כאחד".