T-S 10J9.13

תיאור

אחד מתוך זוג מכתבים שכתבה אֻם סת אלנאס לבני משפחתה לאחר שגורשה מבית בעלה וחמותה. הזיהוי שמדובר בזוג מכתבים נעשה על ידי עודד צינגר. המכתב השני ממוען לאחיה אבו עמר אבן סברה. המכתב הנוכחי מופנה אל אבו אלפצ'ל אבן סברה, שלפי גויטיין היה דודה מצד אמה, והוא מבורך בן אברהם בן יצחק אבן סברה. במכתב היא מתארת חלק מהרקע למצבה הנוכחי: חמותה (אחות הנמען) טיפחה כלפיה איבה ממושכת. בשלב מסוים נאלצה אם סת אלנאס לעזוב את מקום מגורי משפחתה ולעבור לגור עם בעלה וחמותה. "תחילה עברנו כולנו לבית אחד. עד מהרה החלה חמותי לפעול נגדי, לבודד אותי מכולם ולנטוע איבה כלפיי בלב בנה. המעט שעשתה היה שאמרה לי: 'הסתלקי והיי כמו אמך המפורסמת לשמצה'." לאחר מכן היא רומזת ככל הנראה לאמה (אחותם של הנמען ושל החמות כאחד), כשהיא כותבת: "אתה זוכר היטב כיצד הגיבו הכול לאחותך בקאא'." אחר כך אדם כלשהו — אולי בעלה של הכותבת או אולי חמיה (כדעת גויטיין) — האשים את אם סת אלנאס בניאוף עם בן דודה (אבן עם). בסופו של דבר גורשה מהבית "עירומה ואבודה." היא שוהה כעת בביתה של אלמנה שהכניסה אותה אליה, וברצונה לנסוע אל דודה ולהתגורר אצלו, שכן אין לה לאן לפנות זולתו. היא מבקשת 20 דרהם, גלימה (רדאא') וכן "כובע נשים" (? מערקה). גויטיין שיער שהיא סובלת מ"שיתוק חמור" (שלן שדידה), אך אין דבר בהקשר המעיד על מחלה, והמילה שדידה נדירה הרבה יותר מהאפשרות החלופית אורידהֻ. ייתכן שמשמעות המשפט היא פשוט שבבית האלמנה אין באפשרותה להשיג אפילו פקעת חוטים (פירוש המתאים גם לעיסוקה בחוסר הביגוד שלה). לעיון נוסף, ראו את התרגום והדיון של גויטיין, וכן את המכתב המקביל הממוען לאחיה.

Princeton Geniza Project description: One of a pair of letters written by Umm Sitt al-Nās to family members when she had been thrown out of her husband's and mother-in-law's house. The match was identified by Oded Zinger. The other letter is CUL Or.1080 3.46, addressed to her brother Abu ʿUmar Ibn Sabra. The present letter is addressed to Abū l-Faḍl Ibn Sabra, whom Goitein identified as her maternal uncle and as Mevorakh b. Avraham b. Yiṣḥaq Ibn Sabra. She describes some of the background of her current situation: her mother-in-law (the addressee's sister) had long nursed enmity against her. At one point Umm Sitt al-Nās had to leave her own family's location and move in with the husband and mother-in-law. "First, we all moved into one house. Soon my mother-in-law began to work against me, isolating me from everyone and putting enmity against me into the heart of her son. The least she did was that she said to me: 'Go away and become like your notorious mother.'" Umm Sitt al-Nās then probably alludes to her mother (the sister of both the addressee and the mother-in-law) when she writes, "You remember well how everyone reacted to your sister Baqā'." A man—perhaps the writer's husband or perhaps her father-in-law (per Goitein)—then accused Umm Sitt al-Nās of adultery with her cousin (ibn ʿamm). Ultimately she was turned out of the house, "naked and lost." She has been staying with a widow who took her in, and she wishes to travel to her uncle and stay with him, as she has no one else to turn to. She requests 20 dirhams and a mantle (ridā') and a "women's cap" (? maʿraqa). Goitein speculated that she is suffering from "a grave palsy" (shallan adīda) but there is nothing in the context to suggest an illness, and adīdah is a much rarer word than the other possibility, urīduhu. Perhaps the sentence simply means that in the widow's house, she cannot even obtain a skein of yarn (this would also fit with her preoccupation with her lack of clothing). For more, see Goitein's translation and discussion in Med Soc III, and see CUL Or.1080 3.46.