קובלנה של צ'אמן (חוכר מסים) באל-מניא נגד מתחרים מצור, שהוגשה לנגיד מבורך סביב 1096–97 (לפי גויטיין, אולי על סמך תאריך התארים של מבורך). העצומה כתובה בכתב מרובע ומוקפד, אך שופעת כתיבים ייחודיים ושימושים חריגים ביהודית-ערבית, המקשים במידה מסוימת על הבנתה. הכותב טוען שקיבל את מינויו כחוכר המסים מידי בדר אלג'מאלי, המכונה בעצומה "ד'ו רִיאָסַתַיְן", כלומר "בעל שני הפיקודים", משום שהיה "ואזיר אלסיף ואלקלם", הווזיר של החרב והקולמוס — קרי המפקד העליון של הצבא וגם ראש המנהל האזרחי. קבוצת המתחרים מצור מכונה בני חֻגַ'יְלָה, והם הציעו הצעה גבוהה יותר משל העותר בחכירת המסים. (לשימוש בפועל זַאדַ במשמעות של הגשת הצעה גבוהה יותר בהקשר של חכירת מסים, השוו למקבילה במסמך דומה, שורה 19 מצדו הראשון.)
תרגום לעברית
צד א
בשמך רחמנא
אלוהים יתעלה ישמע את אשר מבקש העבד מחצרת אדוננו,
כגק מר ור מבורך אלוף הבינות חכם הישיבה,
סנהדרא רבא עוז בית ישראל שר השרים נגיד
הנגידים ירום הודו ויגדל כבודו בן כגק מר ו[ר]
סעדיה הרופא החסיד בדורו זצ"ל, ויחיו שני השרים
הנכבדים, ובראש ובתחילה כגק מר ור אלריס אבו אלביאן
משה, ואחיו אלריס אבו אלברכאת. ואין לעבד לשון
להביע את התפילה ואת התודה על מקצת החסדים שהעניקה חצרתו
לעבדה, ועל ישיבתי בין ילדיי מבלי שאפוזר — זאת מאת האל
ומקצת חסדיו עלי. וכבר ידוע אצל כל הסוחרים
ואצל אלה המבקשים את הצ'מאן (חכירת מסים) — עמידתו לימין עבדו, וחסותו עלי, ומני[עתו]
מפני, מלבד כמה אנשים שקוראים להם בני חג'ילה מאנשי צור, וע[מהם]
הפושע. וכבר זלזלו בעבד מפני שהוא מאכילם שוחד, יארר להם,
הם מציקים לי, וכל מה שיכולתי להוסיף במעלתם — חמדו בי.
ובני חג'ילה פנו והזכירו שהם מוסיפים עלי בדיואן,
ואומרים שעמם השופט הפרש והקראי אבן אלבירותי, ושה[...]
אלד'כירה ואבן אבי סאמה מסייעים להם, כך הם אומרים. והלכו אל
שוליים ימניים של צד א
הצ'מאן שב־
מניה, שאני חוכרו
במקומם, והוסיפו עלי, אך לא
קיבלו את התוספת ואמרו לה[ם]:
"זה חוכר מטעם
ד'ו אלריאסתין לשלוש
שנים, וכבר נו[תרו לו]
שנה וחצי; לא נק[בל]
עליו תוספת עד שישלים את צ'מאנ[ו]
ושבועתו". לולא מה שעלי
לפקידי המסים (אלמעאמלין) מן החוב,
לא הייתי מטריח את הוד
אדוננו ירום הודו.
שוליים עליונים של צד א
והעבד מייחל לגמולו מאת אללה
ומאת הוד מעלתו הנערץ,
וישועתי מבני החבורה הזאת
המחריבים אותי. אם ימנעו את ידם
ממני בשנה וחצי הללו בלא
תוספת — הרי זה מאת אללה ומאת הוד מעלתו,
ואם יעלה בידם להעלות את המחיר, הרי העבד
יקבל זאת, כי אני חייב חובות
לסוחרים והם ממיתים אותי. ומייחל אני
מאת אללה כי הצלחתו תשרה עלי
כשם שהשרה עלי מקודם ולעד
ולעולם, אמן יה(!) רצון.
צד ב, כתובת
לחצרה אדנינו //גק מר ור// שר השרים נגיד הנגידים, עבדה אלא.[
ירום הודו יגדאל (!) כבודו
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.