Abū Qīr, France (region), Jerusalem, Safed, ʿAyn al-Zaytūn
תיאור
ארבעה קטעים המרכיבים את רובה של איגרת בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-16, ואולי המאה ה-15. אשתור, שפרסם אחד הקטעים, הציע שהמכתב מקורו בדמשק זמן קצר לאחר כיבוש סוריה בידי סלים הראשון בשנת 1516/17, בהסתמך על אזכור של פקיד ממשלתי בשם אלע'זאלי, שייתכן שהוא ג'אנברדי אלע'זאלי, המושל העות'מאני הראשון של מחוז דמשק (כיהן 1519–1521). ואולם, מאחר שבהמשך המכתב — שלא היה מוכר לאשתור — מוזכרת הגעתו של צי אניות לאבו קיר, סביר הרבה יותר שמקור המכתב במצרים, ככל הנראה באלכסנדריה. גם התיארוך ראוי לעיון מחודש: האלע'זאלי הנזכר אינו בהכרח ג'אנברדי, ואף אם מדובר בו, ייתכן שהמסמך שייך לתקופה שבה שירת תחת השלטון הממלוכי בסוריה ובמצרים בראשית המאה ה-16. השולח מדווח כי קודם לכן שלח שני מכתבים בנוגע ל"כל אשר מתרחש בעיר (אלמדינה)". סיבת שליחתו של המכתב הנוכחי היא בקשה לסייע לאחותו. היא כתבה אליו בעניין "מה שאירע לה עם משה נבארו והרופא (אלחכים)". הנמען מתבקש לכתוב לבנה כדי שיחקור בעניין. "הם" נטלו ממנה שלא כדין את בתיה (ביות) ואת חפציה ורכושה (חואיג'), והותירו אותה בחוסר כל. הנמען מתבקש להתערב ו"לחלץ אותה (או: את הרכוש הגזול) מידיהם". השולח שקל לפנות לסולטאן לסיוע בעניין, אך נראה שנמנע מכך מסיבות שונות: דבר-מה הקשור ב"אנשי צפת ואנשי ירושלים"; חמישה חודשי פיגורים במשהו; עניין הקשור בבית המטבעה (דאר אלצ'רב); ורצונו כי העניין יישאר בסוד. הנמען מתבקש לשגר את "שגרירך" (קאצד) אל אלע'זאלי, אשר בתורו ישלח שליחים בעקבותיהם (משה נבארו והרופא?), יעניש אותם ויחזיר את הבתים ואת החפצים. הוא מבקש תשובה מהירה כדי שידע כיצד לפעול. הוא מדווח שאדם כלשהו הגיע מזייתון (אשתור זיהה זאת עם עין אלזייתון סמוך לצפת) פצוע ומוכה (מג'רוח מצ'רוב). השורות הבאות שבורות וקשות למעקב (עדיין חסרים מקטע זה כמה קטעים ניכרים). מן השורה 31 והלאה מדובר באנשים המנהלים משא ומתן לצורך הסכם פשרה (מצלחה). מישהו נתון במעצר בית (תרסים), והשולח אינו סבור שהעניינים יסתדרו לטובתו. אעוץ' ובנו גם הם עצורים במצב עלוב. הסולטאן עצר אותם באשמת בגידה, והם נשמרים על ידי ארבעה חאצכיה (היחידה העילית ביותר בצבא הממלוכי, ששימשה כפמליית הסולטאן וכשומרי ראשו). הוא מדווח עוד כי "הצי" (אלקטאיע) הגיע לאבו קיר, אך הסולטאן לא התיר לו לעבור. הם ביקשו כתב חסות ומעבר בטוח (אמאן), אך הסולטאן לא נעתר לבקשתם. מוזכרת הגעתו של "הקונסול" (של ונציה?) ו"שגריר צרפת" (קאצד פראנסה). הנמען מתבקש להתייעץ עם ר' יעקב ג'ראדה (?) בעניין כלשהו. השורות האחרונות של המכתב פגומות מכדי להבינן. איחודים: אלן אלבאום.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.