מילון של ביטויים בשתי לשונות מקבילות: יהודית-ערבית ולשון יהודית-טורקית. הלשון הטורקית אינה מבוססת על טורקית עות'מאנית אלא ככל הנראה על אוזבקית עתיקה ו/או צ'גטאית. מאחר שהאוזבקית התפתחה בלשונית מן הצ'גטאית, ישנן צורות דקדוקיות משותפות אחדות שיש לקחת בחשבון, וייתכן שהקטע הוא טקסט דקדוקי מעברי בין שתי הלשונות. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-13 על סמך שיקולים פלאוגרפיים ולא יאוחר מהמאה ה-16. סוגה: המילון עשוי להיות טקסט לימודי או ספר יסוד ללומדים, נוכח האופי המעשי של הביטויים שבו. כתוב בכתב יד ייחודי (עם סיכוי גבוה לחיבורים עם קטעים נוספים). הדובר משתמש במונחי חסות בפניותיו אל הנמען (ביהודית-ערבית): מא אחסן וגהך יא סידי . . . יא סדי אנת סידי ומכדומי . . . אקרי ממאליכך. הוא אומר במפורש "תן לי את משכורתי" ו"אל תקפח את זכויותי" (אעטיני גאמכיתי . . . לא תפרט פי חקי). הביטוי הטורקי המקביל נוקט בצורת ציווי בגוף שני בצ'גטאית (-gil): "vergil" בירגיל ("אנא תן" לי את משכורתי). צורת הציווי בגוף שני -gil קיימת גם בכמה טקסטים מוקדמים בטורקית עות'מאנית. כינוי הגוף הראשון יחיד "men" (מן) משמש לאורך הטקסט במקום "ben", תכונה ארכאית של טקסטים מוקדמים בטורקית עות'מאנית, המצויה בדרך כלל באוזבקית, בצ'גטאית ובלשונות טורקיות אחרות. למשל בשורה 3 בעבר ב': (men nicesen) איש כנת אנא : מן ניגיסן — הוא ביטוי חקירה שאינו ברור לגמרי, שאולי תרגומו האידיומטי הוא "מה/כמה היה לך בשבילי?" הביטוי הדו-לשוני הבא פגום, אך ייתכן שהוא קשור לקודמו, ומסתיים ב-.n yarım sen ("... אתה חצי"). השורה הראשונה בעבר ב' מכילה את הביטוי הברור: bir safar qīlūrman ביר ספר קילורמן ("אצא למסע"), הנושא עדות לצורת ההטיה האוזבקית של עתיד בגוף ראשון בלתי מסוים -arman/-urman לפועל qilmoq (לעשות). צורת הטיה זו אינה קיימת בטורקית עות'מאנית. בעבר א', צמד הביטויים הראשון הקריא הוא: ולא מסאפר: מן ספרכא... (men safarga). מבנה זה נראה כשואב מיחסת הדאטיב האוזבקית ו/או הצ'גטאית -ga, ומכאן התרגום החלקי "אני במסע", אם כי מקבילת השלילה (כמו ולא) חסרה לאורך קרע הנייר. הסופית של יחסת הדאטיב -ga חוזרת גם בשורה 10 של עבר א' (חקינכא). ביטוי אחר בעבר א' מנוסח: לא תר.. חתי אגי // אכיתמאס כלינגא — "אל (פועל) עד שאגיע/אבוא". אף שמשמעות שורש הפועל אינה ברורה, ייתכן שהוא נושא את סופית השלילה האוזבקית של עתיד בלתי מסוים -mas (akitmās gelence/agitmās gelence). הצ'גטאית מכירה סופית שלילה פועלית -mas להווה של האוריסט. (זוהה בידי אלן אלבאום ומתיו דדלי.) ההיסטוריון בן זמננו מֻחְסִן עַלִי שׁוּמַאן מצא עדויות ברישומי בתי הדין של הקאדי העות'מאני לגל של פליטים יהודים שהגיעו לקהיר ממרכז אסיה בראשית שנות ה-1600, ומנה את אוזבקיסטן כאחת מנקודות ההגירה האפשריות. לקטע גניזה מן העת החדשה המוקדמת המזכיר אדם ש"מסמרקנד", באוזבקיסטן של ימינו, ראו את חשבונות הלאדינו הבאים: T-S AS 209.112.