HUC 1037

תיאור

כתובה שחלקה התחתון, ובו החתימות, קרוע. מתוארכת ליום חמישי, א' בניסן ה'תקפ"ג, 13 במרץ 1823, ונכתבה בקהיר. החתן: יוסף בן משה שתיוי; הכלה: שרה בת חיים חאתם. המטבע הננקב בכתובה הוא "גרושים אריות". בין פריטי הנדוניה הרבים המנויים בכתובה ניתן למצוא "שאל כשמיר" (צעיף קשמיר), "שאל תקליד" (צעיף מסורתי), וכן "נמוסייא" — כילה או רשת יתושים למיטה, ועוד פריטים רבים נוספים. ייתכן שהכתובה נקרעה לשניים במכוון בעקבות שגיאה משמעותית שנפלה בשורה 5, שבה השמיט הסופר ברישול את המילים "בתולייכי כסף" — צירוף המעיד על המוהר הניתן לאישה שלא נישאה קודם לכן. ואולם, הבעיה המהותית יותר עולה שתי שורות קודם לכן, שם מתוארת הכלה במעמד המשפטי של גרושה ("מתרכתא") — כלומר, הכתובה אינה עקבית מבחינה פנימית. כמו כן, נזכר בה מוהר בסך 100 זוז, סכום שאינו תואם את מעמד הבתולה (שהיה בדרך כלל 200 זוז) בקהיר של ראשית העת החדשה, אלא דווקא את המעמד של מתרכתא או בעולה.

Princeton Geniza Project description: Ketubba, the signatures section is torn away. Dated: Thursday, 1 Nisan 5583 AM = 13 March 1823 CE. Location: Cairo. Groom: Yosef b. Moshe Shtiwī. Bride: Sarah bt. Ḥayyim Ḥāṭim. Currency: grushim arayot. Some of the dowry item listed include: a "cashmere shawl"(שאל כשמיר), a "tradition(al) shawl" (שאל תקליד), a bed "canopy/mosquito net" (נמוסייא), among many other entries. The ketubba may have been intentionally torn in half because of a significant error in line 5 where the scribe haphazardly elided the words "בתולייכי כסף" (indicating the mohar of a previously unmarried woman). The core issue here, however, is that two lines prior the bride is listed with the legal status divorcée (מתרכתא): thus, the ketubba itself is not internally consistent. A mohar of 100 zūz is also mentioned, which did not correspond with batūla legal status (normally 200 zūz) in early modern Cairo– but rather matarakta or baʿūla status. MCD.